רק חֲבֵרִים

פרק 19 - הסיפור של אלכס

״עבר עלי יום ארוך״ ניסיתי לנפנף את אלכס. ״אלה, אי אפשר להמשיך ככה!״ אלכס נרגז. ״את צריכה לדעת מה קרה במשך השנים האלו״ מבטו השתנה. ״אני מקשיבה״ התיישבתי על המיטה.
״ביום שהתגייסתי הייתי מבולבל ולא הבנתי מה קורה, הכל היה מטושטש ולקח לי זמן להסתגל, אבל בכל זאת התקשרתי אלייך והכל התנהל רגיל..״ הרכין את ראשו. ״עד שפגשתי בחורה יפיפיה, בעלת אופי שלא ראיתי מעולם, למדתי להכיר אותה ולהתחבר אליה, היא גילתה לי הכל על עצמה ואני גיליתי לה הכל על עצמי״ חייך חיוך קטן בעל תקווה. ״לא ידעתי שקשר כזה יוכל לסבך אותי בכל כך הרבה צרות״ נאנח. ״תפסיק למשוך זמן! תספר לי מה קרה במשך כל השנים האלו״ התרגזתי. ״עשיתי דברים שיש אנשים שלא יוכלו לסלוח עליהם״ אלכס קם מהמיטה. ״פשוט תגיד את זה״ נלחצתי.
״נכנסתי לכלא הצבאי״ שם את ידיו על עורפו באשמה. ״אתה משקר, היינו יודעים אם היית נכנס לשם!״ תקפתי. ״לא נכנסתי לשם מנסיבות רגילות..״ התיישב על הכסא שמולי. ״נכנסתי לשם על הרג״ עצר את עצמו. ״הרגתי בן אדם״ סיים.
הייתי מבולבלת, לא הבנתי מי זה הבן אדם שעומד מולי. אח שלי בחיים לא היה עושה דבר כזה, אח שלי שהעדיף להיות איתי כדי שלא אהיה לבד מאשר ללכת עם החברים שלו לבלות. אח שלי שתמיד דאג שלא יפגעו בי.. אח שלי שתמיד עודד אותי.
פניי הלבינו מההלם. ״אלה את בסדר?״ אלכס הושיט את ידו לעבר כתפי. ״אל תיגע בי״ העפתי את ידו. ״אני לא יודעת מי אתה יותר״ הסתכלתי עליו והוא היה נראה שונה, פניו היו נראות אשמות, פנים מפוחדות שסבלו הרבה.
ירדתי למטה, רציתי להרגע ולא לחשוב על כל מה שקרה היום.
״אלה אני לא סיימתי״ אלכס ניסה להסביר. ״אתה לא צריך לסיים, אתה הרגת מישהו!״ צעקתי. ״אתה לא האח שתמיד הכרתי״ דמעה ירדה על לחיי. ״את צריכה לשמוע את כל הסיפור!״ התקדם לעברי. ״את חייבת״ הסתכל לתוך עיניי במבט מתחנן.

-הפלאשבק של אלכס-
אתה צריך להתאפס על עצמך, צבא זה לא צחוק גם אם אתה מתגעגע לבית ולסביבה שלך. חשבתי בראשי בזמן שהסתכלתי על עצמי במראה המטונפת שבשירותי הבנים המרכזיים. הרבה גברים הולכים וחולפים על פניי, כל כך הרבה פרצופים שאני לא מכיר. יצאתי מהשירותים ניסיתי לנשום עמוק ולא לתת לחרדה לנצח אותי. ״שיט״ פלטתי כשהתנגשתי בבחורה שאני לא מכיר והפלתי אותה על הרצפה.
״סליחה״ הושטתי את ידי לעברה וחייכתי במבוכה. ״זה בסדר״ נעזרה בידי כדי לקום. מדיה היו מלוכלכים בגלל האדמה שנפלה עליה, אך פניה המשיכו לחייך בכל זאת, חיוך כזה יפה לא ראיתי אף פעם בחיי.

״לא הפסקנו לדבר מאז אותו הרגע, הבנתי שהתחלתי להתאהב בה״ אלכס הסתכל עליי בשחרור. ״ברגע הזה הבנתי עד כמה החיים שלי הולכים להסתבך״ הוסיף באימה.

-הפלאשבק של אלכס-
״איחרת לשמירה״ הסתכלתי עליה בדאגה. ״אני יודעת, זה לא יקרה שוב״ הרכינה את ראשה. ״מה קרה לך בלחי?״ הרמתי את ראשה כשידי מתחת לסנטרה. ״זה כלום..״ מילמלה. ״סיפרת לי שיש לך חבר, לא?״ אמרתי בחשדנות. ״אלכס אל תתערב בזה״ השיבה בטון מפוחד. ״הוא עשה לך את זה?״ המשכתי. ״אלכס..״ ניסתה לשכנע. ״הוא עשה לך את זה?״ חזרתי שנית. ״כן״ פלטה באנחה. הסתכלתי על פניה המפוחדות ברחמים. ״זאת פעם ראשונה?״ אמרתי בזעם. ״זה לא משנה״ עדיין ניסתה לשכנע. ״זאת פעם ראשונה שהוא מרביץ לך?״ חזרתי.
״לא״ השיבה בבושה. הרגשתי את גופי מתפוצץ מעצבים, רציתי למצוא את הבן אדם ולהחטיף לו מכות, הוא פגע בבן אדם הכי עדין ושברירי שראיתי, הכי יפה ומתוק.
״אני לא אתן לו לגעת בך יותר!״ הנחתי את ידי על הפציעה שעל לחייה. ״לא מגיע לך את זה״ התקרבתי אל פניה. דמעות ירדו על לחייה וניגבתי כל אחת ואחת. ״אל תבכי״ חייכתי בייאוש. ״אני אשמור עלייך״ הוספתי ברוך. התקרבתי אל שפתיה ונישקתי אותה.