אני רץ את כל הדרך לארמון, לא עוצר לרגע בשביל לנוח או לנשום.
הדבר היחיד שמעסיק את מחשבותי הוא שאני חייב לעצור את קאל מלוותר על המלכות, לא אחרי שציפה לדבר כל כך הרבה שנים.
אני מועד מענף עץ ביער מטרים ספורים לפני שער הארמון, רגלי מתעקמת ואני נופל לרצפה הקשה. צעקת יאוש נפלטת מפי ואני מנסה לקום חזרה. רגלי כואבת ושריטות מקשטות את ידי.
מהמרחק הזה אני שומע את קולות האנשים המתקבצים על יד הארמון, אני מדמיין את קאל עומד על הבמה בגן הארמון, לחוץ ומפוחד אך מוכן לעזוב הכל בשבילי.
המחשבה על כך מעלה דמעות בעיני ואני מנסה שוב להתרומם על רגלי, אני חייב להגיע לשם! אני חייב!
"ג-גק?" קול קורא בשמי בהפתעה ואני מרים את מבטי מהקרקע, אנסטסיה עומדת שם, עיניה נפוחות ואדומות והיא לבושה יפה, היא מביטה בי בהפתעה, מופתעת לראות אותי כאן.
"אנסטסיה" אני מנסה לא לבכות כשאני אומר את שמה, הנערה ממהרת לזנק לעברי ולתפוס בידי. "אלוהים אדירים! מה קרה לך? מה אתה עושה פה?" היא ממטירה לעברי שאלות ואני נשען עליה, נעמד מותש על רגלי הכואבות.
אני לא מספיק לענות שהיא מסתובבת אלי במהירות. "קאל! הוא הכריז שהוא מתכוון להודיע הודעה חשוב-!" היא ממהרת לספר לי ואני מהנהן.
"א-אתה יודע?" היא שואלת ואני מגחך, "סתם התחשק לי לרוץ כמו מושגע לארמון ולמעוד מענף" אני ממלמל והיא מצחקקת ומכה במרפקה את כתפי.
אני מצטער" אני אומר כשאנחנו מתחילים לצעוד לעבר הארמון, אנסטסיה נותנת לי להישען עליה בעודי מקפץ על רגל אחת ומנסה לעמוד בקצב שלה. "זה בס-" היא מתחילה להגיד ואני עוצר אותה.
לא, זה לא בסדר. הייתי אדיוט. הוצאתי עליך את הכעס שלי בזמן שאת כמו תמיד ניסית לעזור לי. אני מטוטמטם, אדיוט, דפוק, חסר עמוד שדרה, פחדן, נראה כמו צנון, ח-" אני רוצה להמשיך שאנסטסיה מכה את כתפי, "היי! שלא תעז לדבר ככה כלפי אח שלי!" היא צוחקת ומנשקת את לחיי.
אני שוב מוצא את עצמי מודה על כך שיש לי אחות כמוה, שיודעת לתמוך תמיד שאני צריך אותה. אני מחבק את אנסטסיה חזק וכמעט מפיל את שנינו כתוצאה מכך.
איך אני יכול להודות לך על הכל?" אני שואל בחיבה והיא מחייכת ומניפה את שיערה לאחור בתנועה כושלת, "עוגות תותים כל החיים!" היא צועקת ואני מחייך.
אנחנו מגיעים לשער הארמון ועיני נפערות מכמות האנשים הנמצאים שם, רוב התושבים נמצאים כאן ועל אף שגן הארמון גדול מימדים הוא לא מצליח להכיל את כמות האנשים.
ליבי פועם במהירות שאני רואה את קאל צועד לעבר אמצע הבמה, ההמון משתתק ותחושת המחנק בגרוני מתגברת. מבלי לחשוב פעמיים אני מתחיל לדחוף אנשים בגסות לעבר הבמה, מעשה חסר נימוסים כזה לא מתאים לי.. לעזאזל עם זה! גם להתחפש לבחורה זה לא מעשה שמתאים לי!
YOU ARE READING
הנערה בחצות boy×boy
Romanceסיפור גמור ✔ ג'ק, נער יפהפה בעל מראה נשי להפליא מוצא את עצמו בסיטואציה מוזרה, בכל זאת, לא בכל יום נער מחופש לאישה מוצא את דרכו לנשף רווקות שארגן בכבודו ובעצמו הנסיך. ... ביטחון הנשים בגלאס מדרדר מיום ליום: בחורות מוצאות את עצמן מפחדות להסתובב לבד ב...
