הנערה בחצות boy×boy

פרק 14

צווחה נמלטת מפי כשאני מתעורר בבוקר ונעמד מול המראה, נזכר באירועים מאתמול כשאני מבחין בבגדי המקומטים ובשערי הפרועה.
אני מתחיל ללכת בדאגה הלוך ושוב בחדרי, עכשיו שאני לא מרחף באוויר באושר והדבר היחיד שאני חושב עליו הוא קאל עם לבבות וורודים בצד אני מבין סוף סוף את חומרת המעשה.
לא רק שאם יגלו על כך שנישקתי בן אני נאסר, נישקתי את יורש העצר, האדם השני החשוב ביותר בממלכה הזאת אחרי המלך, שובר הלבבות ואהוב על כל בנות הממלכה! יופי ג'ק!
מה אני אמור לעשות עכשיו?! אנחנו ניפגש שוב? איך הוא יגיב שניפגש? איזה קאל הוא ישחק בפעם הבא שניפגש? קאל הנסיך המתנשא או קאל האמיתי שאני אוהב? רגע, אוהב?!
צרחה נוספת נמלטה מפי ואני מתחיל לדפוק את ראשי על הקיר.
אנסטסיה נכנסת מתנשפת לחדר, ואני לא יודע איך להסביר לה את כל המצב הזה, אתמול בערב נכנסתי  מרחף שחיוך מאוהב דבוק על פני.
בגדי רטובים ושערי סטור, זה לא מה שאנסטסיה ציפתה לראות אותי אחרי קניות אוכל שהיא חשבה שהלכתי אליהן.
"מה לעזאזל קרה לך?!" היא שואלת בבהלה, אני מנתק את ראשי מהקיר ואני כל כך רוצה לספר לה הכל.
מאז הנשף התרחקנו כל כך, אני פשוט רוצה שנחזור להיות כמו פעם.
"א-אני-" אני מנסה לאמר ומבלי לסיים את המשפט פורץ בבכי.
אנסטסיה יוצאת מהאלם שהייתה בו וממהרת לחבק אותי ולהושיב אותי על המיטה שבחדרי.
"מה קרה ג'ק ג'ק?" היא שואלת ברוך ומלטפת את לחיי הרטובות בדמעות.
אני פותח את פי להסביר לה אבל במקום רק בוכה חזק יותר.
אני עייף מלדאוג, והדבר היחיד שאני חושב עליו הוא להתכרבל עם שמיכה במיטה החמה שלידי אנסטסיה ושתי שוקות שוקו, רק לדבר ולצחוק כמו פעם..
וזה בדיוק מה שקרה.
אני מוצא את עצמי יושב מחובק עם אנסטסיה מתחת לשמיכה.
"איך אתה מרגיש?" היא שואלת אותי ואני רק מחבק את רגלי קרוב לחזהי.
"הרבה דברים קרו בזמן האחרון" אני אמר ומתחמק מלענות על שאלתה, היא נאנחת ומניחה את ראשה על כתפי, בדיוק כמו שעשינו שהיינו ילדים קטנים.
"מה קרה ג'ק, מה אתה לא מספר לי?" היא שואלת "אתה מתחמק ממני, מתרחק, משקר לי לגבי המקום שאליו את יוצא ומתחיל לבכות פתאום" אומרת ומתכווצת לתוך עצמה.
היא שמה לב, כל הזמן היא שמה לב.
"אני מצטער" אלה שתי המילים שאני יכול להגיד.
אנסטסיה מסתובבת כך שפני מול פניה והיא מזיזה קצצות שיער למאחורי אוזני.
דמעות מתחילות לטשטש את ראיתי מהמחווה הפשוטה הזו.
אנסטסיה שמבחינה בדמעותי מתחילה ליבב ולחבוט בכתפי בעצב.
"אל תבכה! אתה גורם לי גם לבכות!" מייבת הנערה הצעירה ואני מנסה לעצור את דמעותי, מה שגורם לכך שפרצוף מצחיק מתפשט על פני.
הבכי של אנסטסיה משתנה בההדרגה לצחוק.
ולפני שאני מצליח להבחין בכך שנינו מתחילים לצחוק ללא שליטה מתחת לשמיכה.
אני רוצה לצרוב את הרגע הזה לנצח, צחוקה של אנסטסיה עדיין נשמע שאני מחליט לעשות את הצעד שאמור לקרב בינינו שוב ושתי המילים נפלטות מפי.
"אני גיי" .
                                 ...

מאז שהבנתי את הנטיה המינית שלי לא הפסקתי להיות מוטרד מהשאלה איך תגיב אנסטסיה שאגלה לה, האם היא תחבק אותי בחום או שתתרחק ממני נגעלת.
אבל עכשיו אני כל כך מאוכז ממני על כך שזילזלתי באנסטסיה.
חיבוקה החמים והתחושה המגנה שנתנה לי באותו רגע היו התגובה הטובה ביותר שיכולתי לקבל.
אני שוקע בחיבוקה החמים ומתייפח על תוך כתפיה, והיא רק מחבקת אותי בלי לאמר דבר.
לאחר מספר דקות אני מתנתק ממנה ומנגב את הדמעות מלחיי.
עיני אדומות ושערי פרוע ואני בטוח שאני נראה נורא עכשיו, אבל זאת אנסטסיה, והיא ראתה אותי במצבים גרועים מזה.
"מתי הבנת?" היא שואלת ברוגע ואני רואה שהיא מתאמצת לשמור על קור רוח ולא לקפוץ עלי בשאלות.
אני מצחקק מעט כדי לשבור את המתח, "באמת אנסטסיה, אני מכיר אותך יותר מידי טוב, מה את רוצה לדעת?" אני שואל ונשען על הקיר הצמוד למיטה.
הבעת הפנים הבוגרת והרגועה של אנסטסיה משתנה במהירות ואנסטסיה הופכת לנערה האנרגטית שהיא.
"או מי פאקינג גאד! תמיד ידעתי!" היא צורחת באושר, אני מסמיק בתגובה.
"ל-למה את מתכוונת?" אני שואל אותה מובך ואנסטסיה מחייכת. "אתה חושב שאני לא רואה את המבטים שאתה דפקת לנסיך?! ובשנה האחרונה אתה מתחיל להסתכל על הרבה בחורים צעירים ברחוב" היא מגחכת ותוקעת בי את מרפקה.
אני מצחקק מעט במבוכה, "נו! מתי גילית?" היא שואלת ועיניה נוצצות.
ואני לא יכול שלא להתרגש מכך שלא אכפת לה שיש איסור על אהבה כזו, שלמרות גילה הצעיר היא כל כך מקבלת ומבינה.
"האמת ששלשום השלמתי עם זה" אני מצחקק ומסתיר את פני במבוכה.
אנסטסיה מזעיפה את פניה ותופסת בשתי ידי, חושפת את פני. "לעולם אל תסתיר את הפנים ואת מי שאתה! תלך זקוף ותתגאה בעצמך!" היא אומרת ואני לא יכול להתאפק וקופץ עליה בחיבוק מוחץ.
"אבל.. מה לגבי החוק?" אני שואל בחשש ואנסטסיה מצחקקת "החוק יכול לנשק לי את התחת" אומרת ואני מצחקק ומכה את כתפיה, "היי!" אני מעיר והיא מחייכת בתגובה.
לבסוף, לאחר שעניתי לאנסטסיה על כל השאלות שלה וסיפרתי לה על כל האירועים שקרו עם הנסיך, שהיא קיבלה את הנשיקות בינינו בצחקוק עליז, שנינו יושבים מחובקים מתחת לשמיכה, מתעלמים מכך שכבר אחר הצהריים ולא יצאנו כמעט כל היום מהמיטה, אולי חוץ מהפעם שאנסטסיה התגנבה למטבח והגניבה חטיפים ועוגות והכריזה על מסיבת ריקודים.
"היי, ג'ק" אומרת פתאום אנסטסיה ומפרה את הדממה.
"ממ?" אני מזמזמם בתגובה ומתכרבל יותר על כתפה.
"שכבת עם הנסיך?" היא שואלת ואני פוער את פי בהלם.
"מ-מה?" אני שואל והיא רק קמה מהמיטה ומוציאה לי לשון, ואני מתחיל לרדוף אחריה ברחבי הבית בעודה צוחקת, אני אוהבת את הילדה הזו.

אני כל כך אוהבת את אנסטסיה😍