פנימייה צבאית

פרק 8

"המפקד?" שאלתי בהלם "מה אתה עושה פה?" המשכתי "אם מישהו צריך לשאול פה משהו זה אני, זה הבית שלי, מה את עושה פה?" הוא אמר והדמעות כבר עלו, לא חשבתי לרגע שבר זה הבן שלה "עזוב, אני הולכת" אמרתי וקמתי והתחלתי ללכת עד שאליס תפסה לי ביד "אני לא יודעת מאיפה אתם מכירים ומה גרם לך לבכות אבל את לא הולכת לשום מקום שניכם כרגע ילדים שלי" היא אמרה וואללה ריגשה אותי אבל לא היה לי זמן לזה "בואו אני אספר לכם מה קרה, בר הוא המפקד שלי והיינו חברים יענו בני זוג למשך קצת יותר משבוע לפי דעתי ואז הוא הלך והתנשק עם איזה זונה" אמרתי לא מבינה מאיפה הביטחון לספר את כל זה מול המשפחה שלו "אני כבר אמרתי שאני מצטער שלחתי מיליון הודעות" עכשיו היה תורו לדבר "אני לא יכולה לסלוח, סליחה" עניתי לו "אתם תפתרו את זה אחרי האוכל" אליס העירה אותנו מהבועה שהיינו בה, כולנו יושבים ואוכלים אבל יש מתח באויר "טוב אז אני וליה נפנה פה רגע" אליס אמרה ושתיהן נכנסו הביתה ברמיזה שאני ובר נדבר "תקשיב עזוב את מה שקרה אתה המפקד שלי ועם כמה שזה סבבה להתעלם מזה זה לא ריאלי לעשות את זה אני חושבת שפשוט עדיף שנהיה יותר אחים מזוג" אמרתי ללא הפסקות וללא אויר כשהדמעות כבר עולות "קשה לי לומר את זה אבל את צודקת כי לא משנה כמה ניסינו אנחנו לא נגשים מספיק וחוץ מזה אני לא יכול לכעוס עליך את אחותי הקטנה" הוא אמר וחייך והתחבקנו "אווו סוף סוף, תקשיבו מחר ב13:00 מסיבת בריכה עם כל החברים שלי כי בא לי וגם כי אנה צריכה חברים" ליה יצאה מהבית וסיפרה לנו על המסיבה שהיא מתכננת "לא שוב נוו תני לנוח יש פה מישהי שגרמה לי להשאר שבת שבועיים ברצף" בר אמר וכולנו צחקנו.

*שבת 13:30*

"נוו אנה קומי כולם כבר כאן" ליה צרחה עלי כי יש מצב ששחכתי להתעורר " טוב טוב אני מתעוררת" קמתי מהמיטה עשיתי את אירוגני הבוקר שלי לבשתי את הבגד ים (תמונה) היחידי שיש לי כרגע הוא סקסי אולי מידי אבל לא נורא, מעליו שמלת חוף לבנה שקופה שלקחתי לליה וירדתי למטה וברגע שזה קרה כל אבל כל המבטים היו עלי בעיקר זה של בר "אנה בואי לשבת איתנו" ליה צעקה לי מבפינת ישיבה והלכתי לשבת איתם, החברים שלה התגלו כמאוד נחמדים בעיקר ירין ונויה, ישבתי איתם עוד איזה שעה עד ששמעתי את בר קורא לי מהצד השני של הגינה אז הלכתי אליו כשהגעתי הוא שם את ידו שתעטוף את כתפיי " חברה תכירו את אנה היא אחותי האבודה" בר אמר "אחי מה יש לך מה אתה מביא חניכות הביתה" איזה אחד אמר כנראה עוד מפקד "מה אני מסביר לך? גיליתי שהיא אחותי האבודה זאת אומרת שלא ידעתי שהיא אחותי עד אתמול" בר הסביר לשני כמו לילד קטן "אהה נו למה לא אמרת? אחות שלך אחות שלי" המפקד הזה אמר ומשך אותי מבר וחיבק אותי "טוב אחי זה מספיק" בר אמר אחרי כמה שניות והוא שחרר וכל החברים שלו צחקו, אחרי שנפרדתי מבר ראיתי שהחבורה של ליה במים אז החלטתי להיכנס איתם -צלצול בדלת- "אנה את יכולה ללכת לפתוח?" "כן ברור" אמרתי והלכתי לדלת פתחתי אותה ומולי נגלה נועם, מי שלא יודע נועם הוא עוד מפקד "מה את עושה פה?" נועם מכיר אותי כי הוא עשה לנו כמה אימונים "אחותו האבודה של בר כמו שהוא אומר" עניתי לו "אהה טוב אחות של בר אחות שלי" הוא אמר "למה כולכם אומרים את זה" שאלתי נזכרת בחבר הקודם של בר שאמר את זה "לא יודע אנחנו אחים ואחיות של אחים שלנו אחיות שלנו אנחנו יחד מכיתה י'" הוא ענה "אה ועוד משהו היה פה שלי פיצות שביקש סליחה אמר שזה על חשבון הבית וברח" "את אתה עוזר לי להוציא אותם החוצה?" שאלתי את נועם "כן ברור" הוא אמר ולקחנו את כל ה20 מגשים שליה החליטה להזמין "יש פיצהה" נועם צעק כשנכנסנו לחצר וכולם רצו לכיוונינו,