פנימייה צבאית

פרק 7

התעוררתי מליטופים על פני "נועה די, תני עוד חמש דקות" אמרתי עוצמת את עייני חזק יותר אחרי שהסתנוורתי מהאור בחדרי "אני נראה לך נועה" אבי שאל בקול משועשע "אז מה ילדה שלי? גם את חושבת שאמא שלך שחקנית מצוינת?" הוא אמר ואני לא ממש הבנתי למה הוא מתכוון "מה?" שאלתי "נראה לך שכל כך התגעגענו? התגעגענו רק לכסף שיצא מהסרטון פורנו איתך, כי את יודעת שפרשנו מהנדל"ן והכסף הולך מהר ועל הסרטון שלך שהיה מצוין אגב קיבלנו כמה אלפי שקלים אז החלטנו שצריך עוד אחד אז הנה המשחק של אמא שלך עבד ואת פה קשורה ומוכנה בשבילי" הוא אמר ורק אז שמתי לב שאני גם קשורה למיטה עם מין בד כזה והדמעות ושניסיתי כל כך לשמור בפנים כבר נשפכו החוצה "סתמי זונה" אמא שלי צעקה ואבא שלי גזר מעלי את הבגדים "טוב ביתי היום נצלם איזה 15 סירטונים ואז לא נצטרך לראות אותך יותר" אבי אמר ושמתי לב שאימי התחילה לצלם.

אחרי כמה שעות הם צילמו כל מה שהם רצו, דחפו את כל מה שהספקתי להוציא ממזוודה שלי חזרה לתוכה והעיפו אותי מהבית, עכשיו אני יושבת על ספסל ברחוב כבר אמצע הלילה וחושבת איך זה שלפני שבוע וחצי הייתי הכי מאושרת שהייתי הרבה זמן, היה לי את בר ומשפחה אומנם הם הכו אותי אבל עד היום משום מה לא הפסקתי לאהוב אותם והכי חשוב חברים מושלמים אבל עכשיו מה נשאר לי? שישה חברים? לא נראה לי שיפריע להם שאני לא אחזור לפנימיה, נראה לי אני פשוט אסתובב קצת ואתגייס ישר בגיל 18, טוב לפחות אנסה להקדים את הגיוס. החלטתי לקום מהספסל הזה הוא קרוב מידי לבית , התחלתי ללכת לא יודעת לאן עד שהגעתי לרחוב שהיה נראה טוב וחשבתי שאוכל להעביר בו את הלילה ,נשכבתי על איזה ספסל ועצמתי את עייני מנסה להתעלם מהפלאשבקים מהיום האחרון או מהתמונה של בר מתנשק עם הזונה ההיא ואז נזכרתי שהטלפון בתיק שלי, הפעלתי אותו ראיתי שבר התקשר איזה מיליון פעם   וגם נועה התקשרה פעמיים והיו מלא הודעות אבל לא היה לי כוח לזה אז הכנסתי אותו חזרה וניסיתי להירדם "סליחה?" שמעתי קול קורא מעלי "הכל בסדר?" אישה אחת שאלה אותי "כן כן פשוט אני קצת עייפה, מחר אני לא אשן פה אם זה מפריע" עניתי במהירות "בואי לישון בבית שלי הבן שלי בפנימיה שלו כל הזמן והבת שלי בטיול שנתי כרגע ולא אני לא נשואה" היא אמרה בנחמדות " לא לא זה בסדר" "אני מתעקשת, ואני בטוחה שלא תזיק לך מקלחת חמה, את לא חייבת לספר לי מה קרה לך אבל אני לא יכולה לתת לך לישון פה" "זה באמת בסדר" עניתי מנסה לשכנע אותה לעזוב אותי אבל התיק שלי כבר היה עליה  "קדימה בואי" היא אמרה והלכתי אחריה בחוסר ברירה , הבית שלה היה במרחק שתי דקות מהספסל ההוא, הוא היה בית גדול כמו הבית של ההורים שלי עם בריכה שלוש קומות וסלון גדול. אליס(האישה) הראתה לי את החדר אורחים והביאה לי בגדים מהבת שלה שמסתבר שאנחנו באותו הגיל ואמרה לי שהיא הולכת לישון ואם אני רעבה יש אוכל במקרר ולהרגיש בבית אז התקלחתי ואז ירדתי למטה, הכנתי לי טוסט אכלתי אותו ניקיתי אחרי והלכתי לישון.