שלושה ימים אחרי, כשהוא נכנס לחדר שלי, העמדתי פני ישן והשתדלתי לא לזוז הרבה.
לא בלעתי אפילו מהפחד שהוא יבין שאני ער.
היה שקט להמון זמן, מידי פעם צעדים פה ושם אבל לא יותר מיזה.
לבסוף, הוא התיישב על המיטה שלי והעיר אותי, כביכול.
נאנחתי, מתיישב על המיטה ומחכה לראות מה הוא רוצה.
״אם תדבר אני לא אחטיף לך״ הוא אומר בנונשלנטיות ואני מגלגל עיניים.
״חשבתי שאתה אוהב שאני לא מדבר אליך חזרה, אמרת מה שהוא על כבוד.. לא?״ אני פולט בטעות והוא מחייך, מביט בי בעיניים נוצצות ומפחידות.
״לא איתך, אתה מבדר מידי״ הוא אומר בכנות ואני פולט צחקוק.
״אאוץ׳ ,
אז אני לא מספיק מבדר כשק אגרוף? לא ידעתי שאני לוקה בחסר עד כדי כך״ אני ציני ומריר ומרגיש לא בנוח עם זה שהוא בחדר שלי.
ראיון צוחק, נראה שהוא במצב רוח טוב יותר היום.
אבל אין לי מצב רוח לזה.
אני נאנח, קם וסוגר את ארון הבגדים שבחדר.
״ אתה יכול לצאת מפה?״ אני עם הגב אליו ולא רוצה לפגוש במבטו.
אבל הוא לא נעלב מהבקשה שלי כמו שאני חושב, הוא נשכב על המיטה שלי ומביט למעלה אליי כשאני מסתובב.
״נוח לי פה״ הוא אומר בנינוחות.
אני מתעצבן, אבל לא מראה את זה.
״בסדר, אז אני אצא״ אני נאנח, מתכוון להתארגן ולצאת.
אבל הוא עוצר אותי.
״לא, אתה לא״ הוא קובע ואני קופא, מביט בו בשאלה, לא מבין מאיפה החוצפה שלו להגיד לי מה לעשות.
״מה אתה רוצה ממני?״ אני שואל ביאוש,
המבטים שלנו נפגשים והוא מתיישב, בוחן אותי, את הגוף שלי.
כאילו מנסה לקרוא את שפת הגוף.
אני משלב ידיים ונותן לו מבט תוקפני, לא אוהב את הדרך בה הוא בודק אותי ובוחן אותי תמיד.
הוא מעצבן אותי.
״גם אני לא ממש יודע״ הוא עונה לבסוף בחיוך משועשע.
זה מעצבן אותי עוד יותר,
ואני מוציא ג׳קט מהארון ומתכוון לצאת.
אבל הוא נעמד מולי ומשלב ידיים.
״אל תכריח אותי להחטיף לך״ הוא מזהיר ואני מגלגל עיניים.
״יש מטרה לביקור הזה? כי אני לא יודע אם שמת לב, אבל אני לא מעוניין לבלות איתך לבד באותו חדר״ אני מחזיר בכעס משלי.
הוא מחייך אליי חצי חיוך גאוותני ומעצבן.
״ המטרות שלי הן לא עניינך.
ולהגיד לי מה לעשות אתה לא יכול.
אז תרגע, מון״ הוא נראה רגוע למרות האזהרה שבמשפט שלו.
״למה אני חייב לשבת איתך באותו חדר? אנחנו חברים? בני משפחה?התחתנו? אנחנו קשורים אחד לשני מעבר לשק אגרוף שאני בשבילך?״ אני לא יכול להכיל את המראה שלו בחדר שלי.
״ זה החדר שלי, תן לי לפחות במקום הזה להרגיש בנוח״ אני קובע בעצבים, צופה בו בוחן אותי לרגע לפני שהוא מביט סביב בפעם האחרונה ויוצא מהחדר.
———
מפרסמת פעם שניה כדי שאולי הפעם תראו,הבנתי שיש בעיה עם הפרק,מקווה שנפתר😇
YOU ARE READING
The Lion's Den ( Hebrew )
Romanceראיון אוהב את הפה החצוף של הילד החדש בפנימייה שלו- מון. הוא רק לא מבין עד כמה, וצריך לקוות בשבילו שיבין מה הוא מרגיש- כי הזמן שלו אוזל.
