30

3K 277 16
                                    

נ.מ של טומי:

׳ אני מצטער שהייתי גס רוח,
רק רציתי לדבר כמו אדם בוגר ובסוף הרסתי את זה.

סליחה ׳

קימטתי את הפתק וזרקתי,
דוחף את השקית אל מון בתסכול.

״הוא כזה גרוע?״ מון מביט בי בשאלה.

״כן״ אני משיב בעצבים, פותח את החוברת שלי בשפה ומתחיל לעשות שיעורים.
״מה הוא עשה?״ מון נשמע סקרן ואני נאנחתי.

״ הוא תמיד אהב לנעוץ בי מבטים לא נעימים,
וכשהפכתי רשמית לשק החבטות של ראיון, הוא היה אוהב לשחק איתי יותר מכולם.
לדחוף אותי, לזרוק לי מילים..
שום דבר אלים כמו ראיון אבל הוא הראה יותר נוכחות ..

הוא נדבק אליי כמו צל ולכל מקום שהלכתי הוא דאג להיות בו ולהציק.

הוא בלתי נסבל״ אני לא רוצה שיראה כמה אני כועס, אז אני ממשיך לכתוב ולהשפיל מבט.

״אז למה אתה מפחד ממנו?״ מון נראה מבולבל.

״כי הוא אחד מהם מון.
ואולי אתה חדש פה והבייב החדש של ראיון, אבל מבחינתי הוא בריון ותמיד ראיתי אותו כבריון.
הוא לא היה נחמד ועמד והסתכל מהצד כמו שהוא איתך,
למעשה, הוא היה האחד שגרם לי לרצות להיעלם יותר מכול אחד אחר.

בסדר?״ אני מרים מבט זועם למון והוא מביט בי בהבנה.

״ אני לא חושב שאתה צריך לסלוח לו עכשיו.. טומי..
אני פשוט חושב שאתה צריך ללמוד להרגע..
הוא מלא בכוונות טובות, גם אם קשה לך להאמין..״ מון מייעץ ואני מביט בו בחוסר הבנה.
למה הוא בצד של החרא הזה?
״מה? תנצל את הטוב שהוא נותן לך..מה אכפת לך?״ מון מדבר בקלילות ודוחף לעברי את השקית עם האוכל.

אבל זה מעצבן אותי, אז אני סוגר את החוברת ולוקח את הדברים שלי.

״אני לא רוצה שוב דבר ממנו וגם לא את המילה הטובה שיש לך עליו,תחסוך לי״
אני מסנן למון והולך,כועס שהוא מנסה בכלל לשכנע אותי.

——————

״היי....היי..עצור!״ רון חיכה לי מחוץ לכיתה וניסה לעצור אותי מללכת, רודף אחרי עד שהצליח לתפוס אותי.

״בבקשה, דבר איתי״ הוא מתחנן.

״אין לי זמן למשחקים שלך״ אני קובע ומנסה לעבור אותו,
הוא עוצר אותי.

״ אני מנסה לצאת איתך לדייט, לא לשחק״ הפנים שלו רציניות והמבט שלו ננעץ בי.
אני מסיט את מבטי לצד בכעס.
״לא יקרה״ אני קובע.
״ אם לא תצא איתי,אני אבקר אותך כל יום עד שתסכים״ רון קובע ואני מגלגל עיניים.
״אם זה מה שיעזור לך לישון בלילה״ אני מנסה ללכת ושוב נעצר על ידו.
״היי,תסתכל עליי״ הוא מבקש ואני מרים מבט חסר סבלנות.
״אתה נראה טוב היום, התספורת שלך מתאימה לך״ הוא מנשק את מצחי בהפתעה ואז שולח לי חיוך אחרון לפני שהוא עוזב.
אני לא מראה שאני מופתע, במקום זה נשאר עם ההבעה האדישה,
מגלגל עיניים והולך לצד הנגדי מזה שהוא לקח.

The Lion's Den ( Hebrew )Where stories live. Discover now