״ מה?״ אני כמעט צועק.
טומי נראה מובך.
״בבקשה?״ הוא מתחנן.
״ אני לא מנשק אותך במסיבה. ממש לא״ אני אומר בזעזוע.
״אבל.. אבל בבקשה נו״ טומי מבקש בתחנונים, מושך בשרוול חולצתי בפינוק.
״רק אחת קטנה, רק לכניסת השנה החדשה..
כולם עושים את זה כל שנה ורק אני עומד לבד וזה מביך״ הוא אומר בטון בכייני.
״טומי, אני לא מנשק אותך לרגל השנה החדשה״ אני קובע , לא מסוגל לדמיין את עצמי מנשק אותו.
יאק.
״מה אכפת לך? אנחנו גם ככה כמו אחים, זה לא יאמר שום דבר״ הוא ממשיך לנסות לשכנע.
אני מביט בו, בוחן אותו.
״התאהבת בי או מה שהוא?״ אני מביט בו בגבה מורמת.
הוא פורץ בצחוק מתגלגל ואני עומד שם בחיוך קטן, חושב גם אני שזה די מגוחך.
״איכס, לא, אני פשוט רוצה לעשות את זה שנה אחת כמו כולם״ הוא מושך בכתפיו ואני נאנח.
״אתה לא חייב לעשות דברים רק כי כולם עושים.. זה לא מתנהל ככה״ אני אומר לו בגיחוך והוא עושה לי פרצוף.
אנחנו ממשיכים לצחוק ולהתבדח ובסוף אני מסכים שינשק אותי.
לא כזה אכפת לי אם זה בן או בת, אני לא יודע אפילו למה אני נמשך.. אני פשוט אני, ומעולם לא ישבתי לחשוב על הנטיות המניות שלי כי זה לא היה מעניין עבורי.. היו לי דברים יותר מעניין בחיים ועדין יש לי.
לא חיפשתי אהבה, זה היה מה שהוא שלא רציתי כל כך אז גם לא חיפשתי או הסתכלתי על אנשים ככה.
״ איך ראיון? עדין מרביץ לך?״ טומי קוטע את מחשבותי ואני מביט בו במצח מקומטת, פתאום קולט שהוא לא ניגש אליי כבר כמה ימים.
״לא יודע, לא ראיתי אותו כבר כמה ימים״ אני אומר לטומי בכנות, מסתכל סביב ומרגיש הקלה כשאני לא רואה אותו בסביבה.
״ אולי הוא נסע מחוץ לפנמייה, הוא עושה את זה פעם בחודש עם החברים שלו.. לא יודע למה, אבל הם תמיד הולכים ליום יומיים וחוזרים שזופים ונוצצים״ טומי ממלמל אליי, נראה חושב.
״בכנות, עכשיו כשאני חושב על זה, זה די מוזר, אבל לך תבין את בני האצולה האלה והשטויות שלהם..״ טומי מושך בכתפיי ואז גם אני, ממשיך ללכת לידו ומחליף נושא.
עד שאני לא רואה אותו.. מה אכפת לי איפה הוא כל עוד הוא רחוק ממני?
YOU ARE READING
The Lion's Den ( Hebrew )
Romanceראיון אוהב את הפה החצוף של הילד החדש בפנימייה שלו- מון. הוא רק לא מבין עד כמה, וצריך לקוות בשבילו שיבין מה הוא מרגיש- כי הזמן שלו אוזל.
