The Lion's Den ( Hebrew )

61

"איך היה לך מחוץ לפנימיה?לאן הלכת?"שאלתי את מון-
שמשיחה שחשבתי שאורכה יהיה כחמש דקות, היא הפכה כבר לרבע שעה וזה היה אושר בעיני.
"לא אכלתי טוב, לא ישנתי טוב ולא יכולתי להיעזר באף אחד כי הפנים שלי היו בכל מקום וברחתי כמה פעמים כי גיליתי שקראו למשטרה בזמן.. אבל לפחות הייתי חופשי" מון לא נראה שהוא מתחרט.
יש מה שהוא עקשן בעיניים שלו שנראה כאילו הוא נהנה מהחופש, גם אם הוא בא עם מחיר.
"לא התגעגעת לטומי?" אני רוצה לשאול גם על עצמי אבל יודע שהתשובה תהיה שלילית..
אני יודע שזה חד צדדי כרגע.
"התגעגעתי.." הוא מהנהן הינהון בודד.
אני מתיישב לידו עכשיו במיטה שלי ולוקח את ידו, משלב אותה בשלי.
"אני לא אוהב לראות אותך חסר אונים, אני מתגעגע למון החצוף והציני" אני משתף אותו, רוצה שהוא ידע שהוא לא לבד.
הוא מושך את ידו משלי ומהנהן.
"גם אני" נראה שהוא התקרר אחרי שאמרתי את זה, ואני לא יכולתי לראות אותו שוב מחמיץ פנים והסתובבתי אליו עם גופי, תופס את פניו בידי באחיזה לא מתפשרת, כרמז ונעלתי את עיניו בשלי, רוכן אליו ומנשק אותו בצעד אמיץ, רוצה לעורר בו התנגדות.
בפעמים שעברו, כשלחצתי מספיק הצלחתי להוציא אותו מהקונכיה שלו לפרקים.
אבל להפתעתי הוא הניח ידיים על חזי והחזיר לי נשיקה.
הגוף שלו הרגיש לי רזה ועייף והרגשתי דמעה שלו נוחתת על ידי.
התנתקתי ממנו, מבולבל.
"למה לא צעקת עליי או דחפת אותי?" אני לא יכול להסתיר את הכוונות שלי.
"כי זה היה מנחם..והרגשתי בנוח עם זה" מון אומר בכנות, נאנח ומסתובב חזרה עם כל גופו שלפני רגע פנה אליי, אל הטלויזיה לפנינו ממול למיטה.
"אני יכול לנחם אותך גם כמו אותו יום, בלחבק אותך בזמן השינה.
אתה יכול להתייחס לבית שלי ולדברים שלי כשלך..אתה יכול לעשות מה שתרצה מון..כל עוד זה יגרום לך להיות יותר אופטימי" אני מביט במון מסתכל עליו מזוית מבטו לרגע.
"זה לא צריך להיות כי אני רוצה אותך, אלה כי אני בן אדם שדואג לך ואוהב אותך לפני הכול.
ואם ישלך תסכולים, אני רוצה להיות שם בשבילך כי ככה מתייחסים למי שאוהבים" אני רוצה שירגיש יותר בנוח, שיראה בי יותר מהבחור שהתאהב בו ותקוע לו כמו מסטיק לנעל.
עכשיו הוא מסובב את פניו לכיווני לגמרי, מביט בי בעיניים חכמות.

"אתה לא רוצה להיכנס לראש שלי ראיון..מפחיד שם" הוא אומר לי בפנים רציניות, פתאום נראה ונשמע בוגר מידי.
אני מושך אותו לחיבוק.
"אני רוצה לדעת ולהבין כל מה שתרשה לי לדעת ולהבין, מון.
כשתשתף את הבעיות שלך עם האדם הנכון..גם אם זה לא אני..אתה תרגיש טוב יותר וזה מה שחשוב" אני מניח נשיקה על ראשו של מון באהבה,מחבק אותו חזק.

-------

מתחילים להריח את הסוף:(

פרק 68 הוא האחרון ואני עצובי.