אמא של ראיון הייתה כל כך מתוקה ונחמדה שלא יכולתי שלא להרגיש איתה בנוח.
אז הצעתי לה עזרה בבישולים.
"לא חשבתי שאתם אוכלים כמו בני אדם" אני ממלמל..חשבתי שראיון עשה הצגה או משהו בלימודים.
"אנחנו אוהבים אוכל טעים.. למה לא? ולמען האמת, פחמימות ריקות כמו פסטה עובדות יותר טוב בשבילנו.
תעביר לי את המלח מותק" היא מבקשת ואני מבצע, מביט בידיה המיומנות בזמן שעוד משרתת עוזרת לה לחתוך דברים ומעבירה לך בשמחה את הירקות והבשר.
"קח כיסא, רציתי שתבוא לשבת איתי כדי להכיר אותך קצת.." היא שולחת לי חיוך לרגע לפני שהיא מסתובבת לקחת את הירקות וזורקת אותן לתערובת בסיר.
השיער הברונטי שלה אסוף בקוקו , עיניה כחולות והיא נראת כמו שחקנית טלויזיה.. אולי כמו שילוב בין ג'ניפר אניסטון וג'ניפר לאב יואיט.
ממש יפה.
"אתה רוצה לספר לי למה אבא שלך מתנהג אליך ככה? אני אדאג שלא יתנו לו להיכנס לבית הספר יותר" היא מערבבת את הסיר ולוקחת כורכום מאחד המשרתות שלה, מודה לה בחיוך אדיב.
"אמ.." אני לא בטוח איך להתחיל..
"אמא שלי נפטרה ומאז הכל התדרדר..
הוא התחתן עם מישהי צעירה באופן מביך, גדולה ממני בארבע שנים בערך.. והיא לא רצתה אותי בין הרגליים שלהם אז זרקו אותי לפנימייה..
ממילא אהבתי את אמא שלי יותר מתמיד.. זה לא הפתיע אותי" אני ממלמל בחלק האחרון, מרים מבט מובך לאמא של ראיון, מרים יד לעורפי במבוכה וצופה בה סוגרת את הסיר.
היא מביטה בי במבט עצוב ומלטפת את ראשי.
"מעכשיו, אני וברי נהיה ההורים שלך אם תרצה.
כמובן שרק כתוספת, לא כדי לבטל את אבא שלך.. אני מאמינה שהוא אבוד גם הוא.. להיפרד מאדם שאתה אוהב זה דבר קשה.
גם למבוגרים קשה להתמודד עם המציאות לפעמים לצערי" היא מורידה את ידיה מראשי ואני מרים אליה מבט.
"אל תכעס עליו יותר מידי.. יום יבוא והוא יבין שאתה זה כל מה שיש לו.." היא מחייכת.
___________
בערב אנחנו יושבים לאכול ביחד- אני, אבא של ראיון-ברי, אמא של ראיון- רשל ומסתבר שלראיון יש שני אחים שחיים מחוץ לבית ומגיעים לארוחה כדי לפגוש אותי במפתיע.
"שמענו עליך הרבה" רוסו, האח הגדול של ראיון מחייך אליי ולוחץ את ידי, וקון, האח הצעיר מראיון בשנתיים, מחייך אלי ומהנהן למשמע הדברים של רוסו.
הוא מחונן שלומד מחוץ לעיר ונמצא בפנימייה, הוא חוזר רק בסופ"שים הביתה ונראה שהוא מאוד מתוק וחברותי.
הם נראים כמו משפחת מלוכה.
"קח" ראיון מניח בצלחת שלי קצת מהבשר שרשל הכינה, מניח גם אורז בחצי השני של הצלחת ומנשק את לחיי.
אני מחייך אליו במבוכה ומתחיל לאכול, נהנה מהטעם ומקשיב לשיחות וחילופי הדברים בין כולם.
הם כל כך.. טובים.. הם משפחה מיוחדת.. לא ראיתי אנשים עם טבע כל כך טוב בחיים שלי...
"איך בהית הספר?" ברי שואל ואני מרים את הראש ופוגש במבטו.. מבין שדיבר אליי..
"אמ.." אני מכחכח בגרוני.
"בסדר.. הכול בסדר" אני לא בטוח מה להגיד.
"אתם לומדים ביולוגיה? אני אוהב ביולוגיה" קון שואל ואני מהנהן בחיוך קטן.
"גם אני.. החבר הכי טוב שלי ואני מאוד אוהבים ביולוגיה.." אני אומר בביישנות.
"אז בואו נשב ללמוד ביחד יום אחד, תספרו לי על מה אתם לומדים " קון מציע ואני מהנהן.
"חבר הכי טוב? טומי?" רשל נראית נלהבת ואני מהנהן בבלבול.
"אוי אלוהים זה מושלם! גם בני הזוג שלכם חברים טובים?" רשל שואלת את ראיון, שמהנהן בחיוך ומניח יד על גבי.
"רון גם חבר טוב של מון וטומי חבר טוב שלי.. הוא בחור מקסים.. " ראיון מחייך לאמא שלו ואבא שלו מחייך למשמע הדברים.
"תביא אותו ואת רון שבוע הבא, נשב כולנו בסופ''ש הבא לארוחה משפחתית, אני אזמין גם את ההורים של רון" רשל מציעה ואני וראיון מביטים אחד בשני לפני שהוא מהנהן.
"אני אבדוק אם זה בסדר מבחינת טומי.. אני לא חושב שההורים של רון פגשו אותו" ראיון מהנהן את ההורים שלו לפני שאנחנו ממשיכים לאכול.
------
לכבוד הסיום הקרוב, אני אעלה את הפרקים יום אחרי יום....
נתראה :')
YOU ARE READING
The Lion's Den ( Hebrew )
Roman d'amourראיון אוהב את הפה החצוף של הילד החדש בפנימייה שלו- מון. הוא רק לא מבין עד כמה, וצריך לקוות בשבילו שיבין מה הוא מרגיש- כי הזמן שלו אוזל.
