פרק 1

1.1K 57 12
                                    

אני ניק, אני נער רזה בסך הכול בלי שום דבר מיוחד בו.
אני בן 18 מחר...
אנשים חושבים שיום הולדת זה דבר מושלם וקסום... אבל מבחינתי- זה היום הכי גרוע בשנה...
אולי תאשימו אותי, אולי תגידו שאני מגזים אבל- זה אני, ובקרוב תבינו למה.

ההורים שלי היו בתאונת דרכים כמה חודשים לפני שנולדתי. אבא שלי נהרג בתהליך ואמא שלי ניסתה לגדל אותי הכי טוב שהיא יכלה.

ביום הולדת העשירי שלי אבא שלי "חזר לתחייה". מסתבר שהוא בכלל לא מת וסתם רצה להיפרד מאמא שלי, אבל הוא החליט לעשות את זה בדרך שלא ראויה לבני אדם.

ובשביל מה הוא חזר? לא בשביל אמא שלי, לא בשבילי, אלא רק כדי לבקש מאמא שלי את הסכום שלו שהוא השקיע בדירה ואת טבעת הנישואים שלה(היא שמה אותה עד עכשיו), כי מסתבר שיש לו חברה שהוא רוצה להתחתן איתה...

אמא שלי כמובן התנגדה וניסתה לדבר איתו ולשכנע אותו לחזור לחיינו, אך הוא התנגד, וכשהיא ניסתה לשכנע אותו שוב הוא פשוט התחיל להרביץ לה ולהגיד לה כמה היא לא מועילה ושהוא מקווה שהיא תמות.

פה אני בן העשר הבין חלק מהסיטואציה(עד עכשיו הוא עמד בצד ולא עשה כלום) והחליט להתערב.
ניסיתי להרביץ לו בכל כוחי אבל זה לא עבד. זה הקטע שבו הוא אמר: "אם אני לא יכול לקבל את הכסף והטבעת אז אני אקח אותם בכוח!"

הוא הוציא אקדח והכול פתאום זז לאט. ראיתי את הכדור טס אל אימי ואיך שהיא נופלת על הקרקע. ניסיתי להשתחרר מאחיזתו של אבי אך זה לא עבד.
הוא לקח את הטבעת ואותי, זרק אותי לתוך האוטו שלו ואמר: "תגיד שלום לחיים הקודמים שלך בן", הוא עמד לסגור את הדלת אך נראה שהוא נזכר במשהו והוא אמר: "אה כן... ויום הולדת שמח" עם חיוך מרושע מרוח על פניו.

עכשיו אתם מבינים את המצב שלי?? מרגישים טיפה צער בשבילי?? טוב, אז אני לא צריך את זה...תשמרו את זה לעצמכם.
להגיד שהתגברתי יהיה שקר, להגיד שאני לא זוכר יהיה הסתרת האמת, ולהגיד שאימי עדיין חיה יהיה הדבר הכי כואב שאני הייתי עושה...

החיים לא פשוטים וכל דבר שקורה, קורה משום שיש לו סיבה... החיים לא יכולים להשתנות ואתה צריך לקבל אותם... למדתי את זה בדרך הקשה- החיים לא בעדך.

היי, סורי שזה קצר פשוט זאת הפעם הראשונה שאני עושה דבר כזה😅
מקווה שאהבתם ואם תוכלי להשאיר תגובה למטה זה יהיה מעולה😣

אהבה או מציאות?? (boyxboy)Where stories live. Discover now