אור וחושך

היכון הכן -

לארה סולאס:
"שלום, לארה." הוא אמר.
"אה- דמבלדור! שלום-" אמרתי במהירות ונעמדתי.
"אלבוס!" פתאום מישהו נכנס. זה היה כירון.
"כירון, ידידי!" דמבלדור אמר ולחץ את ידו.
"אוי...הרבה זמן עבר." כירון אמר, דמבלדור מילמל דברי הסכמה.
עדיין לא הבנתי מה קורה פה.
"לארה," דמבלדור פתאום אמר.
"איך במחנה?" הוא שאל.
"אממ.." גירדתי בראשי.
"בסדר. כן, אממ.. כן." אמרתי.
"אתה מכיר את לארה, אלבוס?" כירון שאל בחיוך קל.
"כן, היא תלמידה שלי בהוגוורסט." אמר דמבלדור.
"וצר לי להודיע שאני באתי כדי לקחת אותה בחזרה."
עיניי נצצו.
בחזרה? בחזרה להוגוורסט? לחיים הרגילים?
כירון חייך חיוך קטן ונאנח.
"לצערי לא אוכל להתווכח איתך, היא אכן תלמידה בבית הספר שלך, ואכן למדה שם." הוא אמר והסתכל עליי.
"אבל יש לה בחירה." הוא חייך אליי, חייכתי חיוך מובך בחזרה.
"נכון, כירון, אתה צודק." דמבלדור הנהן.
"אממ....אז מה-"
"ניתן לך להחליט" שניהם חייכו, וכנראה שהייתה ביניהם יריבות קטנה, כי הרגישו את המתח ביניהם.
"ניתן לך שבוע להחליט, תישארי שבוע כאן, ואז תבואי לשבוע להוגוורסט. ובסופו של דבר, את תחליטי איפה את רוצה להישאר." דמבלדור אמר בנעימות.
"אוקיי." אמרתי, אבל ידעתי מראש איפה אני רוצה להיות.
וזה לא כאן.
דמבלדור חייך ולחץ את ידו של כירון, מברך אותו לשלום והולך.
"תהני מהשבוע שלך כאן" ניקו גיחך, הוא היה שעון על הקיר.
"כי כולנו יודעים מה את באמת רוצה." הוא ירד מהקיר והסתכל עליי בכעס.
הסתכלתי על ויל במבט חסר אונים.
הוא כבר ידע מה תהיה הבחירה שלי.
והוא הנהנן, משפיל את מבטו.
התכווץ לי משהו בלב.
כאב לי.
כאב לי מהעצב שלו.
ויותר כאב לי שמה שניקו אמר היה נכון.
הוא קם ולקח את יד של ניקו, טומן את פניו בכתפו ומחבק אותו.
ניקו הוביל אותו החוצה.
_לפחות יהיה לו אותו.._ חייכתי חיוך עצוב.

איזבל די אנג'לו:
התעוררתי לקראת הערב.
ניקו הסתכל עלי.
"מה השעה?" שאלתי בקול מנומנם.
"תפוס את הדגל מתחיל עוד חצי שעה. כדאי לך להזדרז." הוא ענה לי.
"ודרך אגב - המנהל שלכן הגיע לפה. הוא שואל אם תחזרו להוגוורטס. לארה תחזור." בקולו היתה נימת כעס.
"מה?!" מרוב בהלה קפצתי ועפתי מחוץ למיטה. מתרסקת על הקיר. "אני לא רוצה לחזור!"
ניקו חייך וניראה שהוקל לו.
"טוב... כדאי שתיתארגני לתפוס את הדגל..." הוא חיבק אותי ויצא.
התלבשתי בחולצת בטן שחורה, טייץ' שחור, ומגפי מעצבים שחורים עם שרשראות.
מעל זה לבשתי ג'קט ג'ינס שחור עם כסף.
ומעל זה הוספתי את הגלימה.
חייכתי ויצאתי מהביתן.
הגיע הזמן להראות למה אני מסוגלת.