⚔️The Dark Prince⚔️

פרולוג חלק ב'

השבוע הזה היה נורא.
קודם איאן, שהתחיל לבוא בכול בוקר כדי אולי להרוג את לורן בסוף.
הוא לא רק שתה ממנו עד ששבע, אלה גם הרביץ לו על שלא לקח ממנו משקאות שהיו אמורים לעזור לדם שלו להתאזן ולהשתבח.
הוא התייחס ללורן כמו תרנגול בלול ולורן לא רצה את זה.
הוא העדיף לקבל מכות ממנו ואז בבית, רק לא לתת לו את מבוקשו.
הוא הרשה לעצמו לבכות ולהתחנן.. אבל לא לקח ממנו שום דבר. הוא שנא את הבחור הזה.

"תלמד כבר" איאן צעק בתסכול, בטון האפל והמפחיד שלו הקפיא את לורן בזמן שהוא נותן לו אגרוף שפתח לו את השפה בכאב.
הילד החלש עף לרצפה והשתנק בכאב, שולח יד לשפתו אך לא מספיק לנגב את דמו.
איאן כבר היה דם, מניח את שפתיו על של הילד ושואב את הדם ברצון. מנשק אותו כנראה מבלי לשים לב.

לורן משך את עצמו אחורה מיד, מנגב את שפתיו בגועל וקם בפחד.
"זה מגעיל אותי" לורן לחש בעיניים מושפלות, מצמיד את גבו ללוח שמאחוריו עד שהוא היה קרוב לדלת. פותח אותה ובורח.

איאן היה בא בדרך כלל פעמיים בשבוע- בראשון ובשבת.
וזה היה עוד בסדר, כי ללורן הייתה הפסקה שבה יכל להעמיד פנים שכלום לא קורה.
אבל עכשיו? עכשיו הוא בא בכל יום במשך השבועיים האחרונים.
זה דילל את לורן מכוחות וגרם לו להרגיש כאילו  איאן יתחיל לבוא אליו גם הביתה כדי לבקש ממנו לתת לו לשתות.
ללורן היו סיוטים ממנו.
הוא רצה לברוח.. אבל ידע שאין לאן.

הוא היה איאן דובאל. אף אחד לא יכל לברוח מאיאן דובאל.

 "היי.. אתה בס... לורן!" סשה סובבה את לורן אליה והזדעזעה.
היא עזבה את ידו של בן הזוג שלה שלבש גם הוא מבט מודאג והסתכלה על הפנים הפצועות שלו.
"אל.." לורן העיף את ידה מפניו בגסות.
"לורן!" סשה דיברה בטון מתלונן ומלא בהטפה.
לורן איבד סבלנות.
"מה? אני מפריע לך להיות מושלמת עם חבר שלך?" הוא הרים את קולו בפעם הראשונה בחייו. הוא ידע שזה על האדם הלא נכון, אבל נמאס לו מכולם.
"לורן" סשה הזהירה.
"תעזבי אותי, אין לי כוח אלייך" לורן עקף אותה, יוצא מבית הספר ומבריז מהמשך היום.

----------

כשלורן נכנס לבית שלו הוא  הביט באבא שלו ישן והחליט לנצל את הזמן ולעוף.
הוא רצה למצוא מקום ללילה כדי לא להתמודד גם עם אמא שלו שתצחק ותקרא לו בשמות או עם אבא שיחשוב שלהכניס לו עוד מכות יהפוך אותו לגבר.

הוא ארז תיק, מתכוון ללכת .
אבל לא לפני שהבחין בשטר על השולחן, לוקח אותו ויוצא מהבית במהירות.

הוא נסע לצד השני של העיר, נכנס לחנות ומנסה לקנות סיגריות.
"השטר הזה מזויף"  המוכר מושיט ללורן את השטר.
"אבל אני מכיר אותך כבר, אתה בא לפה הרבה. אז קח את הקופסה ותדאג לשלם לי אחר כך. " המוכר מחליק לו את הקופסה.
"איך אתה יודע את זה?" לורן היה מבולבל.

"יש לי טוש" המוכר הראה לו טוש לבן עם  פקק כחול שנראה לו מוכר.
לורן משך בכתפיו.
"תודה, נתראה" לורן יצא מהמכולת ופנה ימינה למוטל שהוא נשאר בו מידי פעם, שם לב בדרך למה שהוא כהה בדשא וניגש להסתכל.

ארנק.

ארנק עור חום שמונח שאופן מושלח שם.
לורן הכניס יד לחולצה שלו והרים את הארנק, נמנע מטביעות אצבע, פותח אותו ושם לב לכמה מאות דולרים.
הוא שלף אותם מהארנק ונתן לארנק ליפול, הולך למוטל ומשלם על חדר.. שומר קצת כסף בצד לצרה. 

------------

החלקים של הפרולוג יעלו מידי יום כדי להיכנס לעלילה,
לאחר מכן, לאחר עליית פרק 1, ההעלאה תהיה יותר איטית.

תהנו!