איאן וקורפס ישבו יחד בארוחה משפחתית ביחד עם ההורים של איאן ואחותו, גוארו ומייקל.
קורפס לא ציפה מגוארו להסכים, אבל גוארו הסכים מיד והסביר שהוא לא רוצה שקורפס ירגיש לבד בעיניין.
העסק תמיד היה חשוב להם, וגוארו רצה שקורפס ידע שהוא יהיה שם בשבילו, גם אם ההחלטה שלקח עבורו הייתה לו קשה.
קורפס לא אכל.
הוא לא שתה את הדם בכוסות, הוא לא השתתף בשיח וגם לא ענה לשום שאלה.
הוא ישב על כיסאו בנונשלנטיות, עם אצבעות ידיו משולבות מול השולחן, מנותק, עם מבט נעל על הצלחת הריקה שלו שממולו, במבט קפוא ומשועמם, בוהה.
איאן בחן אותו לאורך הערב, מנסה לדבר אליו ולדבר על דברים שקשורים אליו כדי שיכעס או יתעניין מספיק בשביל לזרוק מילה.
אבל קורפס נשאר דומם.
מייקל וגוארו ענו במקומו ונתבו את השיח הרחק ממנו בכל פעם, וזה יצר תחושה של מתח ופחד אצל משפחת דובאל.
"אנחנו נשמח שתצטרף אלינו גם אתה, מייקל, אלו חדשות משמחות" רוהאן ניסה להישמע ידידותי ומקבל עד כמה שיכל, מביט בקורפס כדי לקבל רמז לרגש ממנו, אבל יצא בידיים ריקות בכול פעם.
לבסוף קורפס קם, עוזב את השולחן ויוצא החוצה בשקט, לוקח את כל המתח שבחדר יחד איתו החוצה.
וכמובן, שמייקל ואיאן שניהם קמו מייד.
אבל מייקל החליט לתת לאיאן לצאת קודם.
הוא יבוא להסתכל עליהם יותר מאוחר.. הוא רצה לראות את הדינמיקה ביניהם כדי להבין עד כמה זה גרוע.
מייקל ידע שיש דם רע בין שניהם.. הוא פשוט לא ידע מה הייתה הסיטואציה.
קורפס לא סיפר לו שום דבר.
-----------
"השמיים יפים הלילה" איאן מביט בגב של לורן, שעומד ובוהה בנוף מקדימה לו.
איאן מנסה לשים יד על כתפו, אבל לורן מכה אותה ממנו מיד ומתרחק, לא מעוניין בקרבה אליו.
איאן הולך ונהיה מתוסכל מזה מפעם לפעם. הוא מתחיל באמת להתעצבן.
"אני יודע לשמור טינה כמו חדשה, דובאל.
בוא ולא נתנהג כאילו אנחנו קרובים זה לזה" קורפס לא מביט באיאן, העיניים שלו עכשיו נעולות בשמיים והוא מנסה לחשוב על דרך להבריח אותו.
"זה בגלל ימי המקרר שלך?" איאן מביט בקורפס מגחך במרירות ואז מרים אליו מבט מחשמל.
לאחרים זה בטוח היה מפחיד.. אבל איאן אהב את זה בלורן משום מה.. החספוס הזה.. הדומיננטיות הזאת.. הוא חשב שזה מתאים ללורן מאוד.
"אלה מה?" קורפס מסתובב ללכת.
"חשבתי שאולי זה בגלל שאתה יודע שנתתי את ההוראה אז לרצוח את הקופס שלך.." איאן ידע שזה יעלה לו. אבל הוא רצה לראות יותר מהאש הזאת של לורן..
זה היה ממכר בעיניו.
לורן נעצר, מסתובב ומביט ישר לעיניים של איאן.
ובכן,
הדבר האחרון שאיאן ציפה זה שקורפס יתפוס אותו מהצווארון לתוך הבית וישליך אותו על השולחן מול כל הסועדים.
הוא לקח את כל המזלגות שהצליח לתפוס לפני שגוארו ומייקל הגיעו אליהם ועלה מעל איאן, דוחף לו את המזלגות לכפות הידיים עד שהם עברו לשולחן ומסמרו לו את הידיים לעיניי השמפחה המזועזעת.
קורפס לקח את המזלג האחרון ותקע אותו לאיאן בבטן, עצבני, מנסה להגיע לכוס יין לפני שגוארו ומייקל הצליחו לתפוס אותו להוריד אותו מאיאן הצוחק.
איאן היה נלהב.
היה משהו כל כך מרגש באופן הבלתי צפוי של לורן למרות האכזריות שלו.
"אני מזהיר את כולכם. אתם מכניסים למשפחה שלכם מפלצת.
ואני לא ארסן את עצמי בשביל אף אחד מכם. אני מודיע לכם רשמית"
הטון של קורפס היה אפל וכבד.
עד שאפילו גוארו ומייקל קפאו בזמן שאיאן צוחק על השולחן, מטונף מדם ומבקש מהמשרתות המבוהלות שיבואו לשחרר אותו עם הומור בפניו.
-----------------------
היי בנות, מקווה שנהנתן מהפרק!
העלתי עדכון לדף העדכונים שבפרופיל שלי (זה מופיע בסיפורים שלי תחת הכותרת"דף העידכונים של @14O699"
ואשמח שתוסיפו לספרייה כדי להתעדכן- אני לא חופרת שם, רק מעלה עדכונים כמו העדכון של היום שעלה..)
בקרוב יעלו לשם עדכונים לגבי הסיפור החדש שיעלה והטיזרים שלו- מציעה שתתעדכנו :)
YOU ARE READING
⚔️The Dark Prince⚔️
Fanfictionמה הקשר בין ילד רכרוכי בן 15 בשם לורן ריידר לרוצח ברוטאלי בשם הקוד קורפס? ומה הקשר של שני הבחורים האלה לעשיר נחשק, מפונק וברוטאלי בעצמו בשם איאן דובאל? ואיך כל זה יסתיים בחוזה נישואים בין שני אנשים חסרי מעצורים כשאחד לוקה באהבה אובססיבית כלפי האחר ע...
