"תעצור לרגע" קורפס ביקש מאיאן חמש דקות לתוך הנסיעה, מביט במראות הרכב בריכוז.
"מה הבעיה?" איאן הביט בקורפס בגבה מורמת, עוצר את הרכב בצד.
"יש לך פנצ'ר" קורפס יצא מהרכב והמיהר להגיע לצד של איאן, צופה בו יוצא מהרכב.
איאן הביט בגלגלים לרגע בבלבול.
"אין שום פנצ'ר, לאב" הוא דיבר ברכות, מתכוון להסתובב אליו.
מסיים את המשפט שלו בדיוק כשקורפס תפס את הראש שלו ושבר לו את המפרקת .
"אני יודע" הוא אומר בטון קר, נותן לאיאן ליפול לרצפה ומביט בו לרגע בקצת סיפוק.
זה ייתן לו מספיק זמן.
הוא ינסה לברוח, למרות שהוא לא מאמין שיצליח להתרחק.. אבל הוא צריך להכיר את הסביבה ואת האנשים.. הוא צריך לחשוב על רעיון וזה לא יהיה אפשרי אם עוקבים אחריו.
אנשים סמכו על איאן יותר מידי כשהשאירו אותם לבד..
ועכשיו, עד שאיאן יתאושש בדיוק בעוד 30 דקות, יש לקורפס זמן להתחיל לחשוב על תוכנית..
הוא ינסה לברוח אם יוכל.
קורפס מחזיר את איאן לרכב, מושיב אותו על כיסא הנהג כדי שלא יראה חשוב וסוגר את הדלת, מתחיל במנוסה.
הריצה שלו יותר מהירה מרכב- והרכבים נועדו רק בשביל עידון.
לרוץ כמו ערפד נחשב וולגרי בעולם המוזר של הקולום. חייתי ופראי מיד ולא מתאים למעמד של מתיישבי העיר.
אבל קורפס לא היה אחד מהם, הוא לעולם לא יהיה.
ועכשיו, לא הייתה לו בעיה להתחיל במנוסה.. כי כל ההסכמים שחתמו על שמו.. אף אחד מהם לא היה באמת הסכם שלו.
קורפס לא היה שייך. הוא לא רצה להרגיש שייך, הוא לא רצה אפילו קצת מכל זה לעצמו.
ועכשיו זה היה יותר ברור לו מתמיד, שהוא נולד בשביל לחיות במנוסה.
אז זה בדיוק מה שהוא עשה, גונב כובע ומשקפיי שמש שהוא רואה באחד מהבתים שהוא עובר לידם ומכסה את עצמו איתם, הריח שלו מוכר רק לאיאן ולאנשים בבית, אבל פה בעיר, אף אחד לא יזהה אותו אם הם לא רואים את פרצופו.
קורפס הביט מסביב, מנסה להבין באיזה חלק של העיר הוא נמצא ומה יהיה הכי קרוב לגבולות שלה.
אם הוא יצליח להבין את זה, אולי הוא גם יצליח לצאת ממנה ולהתחבא במקום אחר.
הוא נאנח, הולך בנונשלנטיות כדי לא לעורר חשד, מביט בעוברים ושבים ומנסה לחשוב על תוכנית.
משהו אפילו קטן..
לעזאזל, זה היה קשה לעשות את זה כערפד.. במיוחד כי כל החושים היו מוגברים והוא היה צריך להיות סופר ערמומי.
כשאיאן לא ידע עליו וכל עניין הזהות שלו היה סודי.. זה היה קל. הוא היה כלום, שום דבר.. אף אחד לא יכל להגיע אליו ולגעת בו..
אבל עכשיו זה קשה. רק אם האדמה תבלע אותו הוא יוכל להעלם..
רק אם הוא...
רגע
רק אם הוא ימות..
קורפס מביט מסביב, תופס מישהי רנדומלית ומבקש עזרה בהגעה לספריה העירונית.
כשהוא מגיע, הוא מבקש עזרה בהגעה לספרי היסטוריה ופולחן ומתחיל לחפש ספר מתאים.
אם הוא ימות כמו קופס, זה יהיה לא אמין, במיוחד כי איאן , לצערו, מכיר את הלך המחשבה שלו מספיק בשביל להיות לו קוץ בתחת.
קורפס נאנח, מתחיל להביט באפשריות של מוות.
הוא קורא על רעלים מכול מיני דרגות שונות, יתדות שמעוצבים להרס של ערפד- מה שמתגלה כיותר קשה מחתיכת עץ..
הוא קורא וקורא עד שהוא שם לב שסימן ה50 דקות עבר, מתחיל לרחרח את האוויר ומרגיש שמישהו מתקרב.
הוא מניח את הספרים בחזרה ומתקרב לחלון של הספרייה, מביט למטה ומריח את איאן, גוארו והשומרים שלהם בבירור.
איאן מרים מבט ישר אליו.
המבט זעוף, מלא בזעם, מתוסכל.
וקורפס יודע שהוא הולך לעבור את שערי הגיהנום.
הוא בטוח בזה.
YOU ARE READING
⚔️The Dark Prince⚔️
Fanfictionמה הקשר בין ילד רכרוכי בן 15 בשם לורן ריידר לרוצח ברוטאלי בשם הקוד קורפס? ומה הקשר של שני הבחורים האלה לעשיר נחשק, מפונק וברוטאלי בעצמו בשם איאן דובאל? ואיך כל זה יסתיים בחוזה נישואים בין שני אנשים חסרי מעצורים כשאחד לוקה באהבה אובססיבית כלפי האחר ע...
