(8)שניים יכולים לרקוד טנגו, לאב

957 96 21
                                    

איאן דובאל חיכה בלובי של המלון של קורפס בסבלנות, מביט במשרתים מתרוצצים סביבו במטרה לרצות אותו.
הוא חייך חצי חיוך, שותה מכוס הקפה שלו וקולט את קורפס יורד מגרם המדרגות.

קורפס כנראה הריח אותו.. כי המבטים שלהם נפגשו מיד, וקורפס ניגש אליו במבט קר ונעמד מולו.
"אתה נראה מקסים כמו תמיד, לאב" איאן שולח יד אל פניו של הנמוך ממנו, אבל קורפס לא נותן לו .
הוא תופס את ידו של איאן.
"תחסוך את זה ממני" הוא זורק את ידו של איאן ממנו לעיניי כל המשרתים הנדהמים.
כולם עומדים במקומות שלהם ונותנים להם מבטים חטופים.. לא בטוחים מי יותר מפחיד..

האיחוד ביניהם הוא הדבר הכי מפחיד..
הכוח הזה.. העושר הזה.. אם מסיאס ודובאל מסתדרים, הם הופכים להיות האנשים הכי חזקים ומשפיעים בעולם.
זה איש החוק, וזה האיש שעובר על החוק.
זה איש של חכמת ספרים, וזה של חכמת רחוב.
כוח ורשע עם חכמה ואינטליגנטיות תמיד יצר ערבוב מפחיד ורב עוצמה.

איאן מחייך, מבקש מלורן לשבת.
"שום לאב, ולא לורן.
השם שלי הוא קורפס, תדע את המקום שלך" קורפס מביט באיאן במבט עקשן.
"תדע אתה את המקום שלך, לורן..
אני לא אקרא לבעלי בשם קוד. זה מטופש" איאן יושב בנינוחות על כורסתו, מביט בלורן יושב בכורסה ממולו גם הוא בנונשלנטיות.

לורן היה ילד רכרוכי ובכיין בפעם האחרונה שהוא ראה אותו.. והקופס הזה שרץ אחריו כמו זנב עלה לו על העצבים תמיד.
הוא היה זה שביקש לחסל אותו במבצע שהיה להם במחסנים, הרי, למשפחת דובאל יש אנשים בכל מקום. אבל המטומטמים הזה הרסו הכול וכמעט רצחו גם את לורן..

מי ידע שהאחד שסגר את כל הפינות של איאן, היה לורן בעצמו?

איאן היה חייב להודות.. הגישה הזאת של לורן הייתה סקסית.
הוא לא אהב אותה לגמרי, מאחר והוא אהב את הצד הרך שלו יותר.. אבל הוא לא יכל להתחמק מהעובדה שהחספוס הזה בלורן היה לו אתגר די מעניין.

"הנישואים האלה יהיו פוליטיים. זה לא משנה כמה תנסה להתעקש, דובאל.
אני אולי אחיה איתך לדאבוני באותו הבית, אבל זה לא יהפוך אותי לבעל שלך.
זה רק כמה דפים וחתימות.. החלפת טבעות ונדרים מטופשים.. אל תיקח את זה כל כך אישית" קורפס מדבר בשיעמום, מביט מסביב כאילו השיחה לא מעניינת אותו ומסמל לאחד מהמשרתים לבוא אליו.

"אחרי שאני אנשוך אותך, אתה תהפוך להיות מהשושלת שלי.
העובדה היחידה שאתה חי עכשיו, אחרי שהנושך המקורי שלך ניפטר, היא בגלל שאני הוא המסומן שלך" איאן מביט בקורפס מבקש את המעיל שלו.

"אם אתה חושב שאני אודה לך על שנתת לי את החיים שלי כערפד.. אני אהיה חייב לאכזב אותך..
החיים שלי הם מעמסה בשבילי בכל מקרה..בדיוק כמוך" קורפס נעמד מביט באיאן במבט ריק, קם כשהמשרת רץ אליו ולוקח ממנו את המעיל שלו.

"אני אצא איתך לכל הדייטים שרקמת, אני אתחתן איתך כי אני חייל שחייב לקחת פקודה.. אבל אם אתה חושב שכל הסיפור הזה יניב אהבה או חמלה.. אתה טועה.
אתה צריך להגיד תודה שאני לא עורף לך את הראש כאן, מול כולם" קורפס לובש את המעיל שלו ומתכוון לצאת, אבל איאן משיג אותו ומצמיד אותו לקיר, דוחף לו סכין לצד השמאלי של הבטן וצופה בקורפס מרים אליו מבט עקשן.

איאן חושב שזה מעניין שלורן לא מגיב לכאב כמו שמצופה..
אבל כנראה שלורן צפה את המכה הזאת מאיאן.

"שניים יכולים לרקוד טנגו, לאב.
ואם אתה רוצה, אני תמיד יכול לשחק את המשחק שלך.. גם אני יודע להיות אכזרי, לורן" איאן מתרחק בחיוך, צופה בקורפס מוציא את הלהב וזורק אותו לרצפה, משעין את ראשו אחורה, על הקיר מאחוריו כדי לחכות שהפצע יסגר.

"אתה מוזמן לנסות כל גישה שתרצה איתי.. מי כמוני יודע שאתה אכזרי..
זה כל מה שאתה בכול מקרה.." קורפס מתעשת מהר, מביט במבט המוזר של איאן וממהר לצאת מהמלון, משאיר את איאן עם חור בלב.

איאן יודע שהוא יצטרך להיות קשוח ומניפולטיבי ואכזרי איתו אם הוא מתכוון לשבור אותו..
אבל בינתיים, הוא מרגיש שהוא היחיד שנשבר.

-------

נפתח דף עדכונים לגבי הסיפורים וסיפורים עתידיים במקום שאכתוב סטטוסים בפרופיל ואפריע בהתראות:
אשמח אם תצטרפו לקהילה😊


⚔️The Dark Prince⚔️Where stories live. Discover now