זה היה היום השלישי של קורפס כשהוא תקוע באותה התנוחה.
ואיאן החליט להגיע באמצע היום ולהוציא אותו מהכיסא, כובל את ידיו ונותן לו להיתלות מידיו על הרצפה.
רגליו היו רפות וכואבות והוא היה כל כך מותש שברכיו כמעט נגעו ברצפה.
קורפס היה כאוב, מתוסכל ועצבני..
אבל הוא הוא זכר לשמור את הזיכרון של כל הרגשות האלה להיום שבו הוא יתנקם בו..
איאן היה עקבי,
אבל קורפס היה מחושב.
"אני מזכיר לך שכל מה שאתה צריך לעשות, זה לבקש ממני להפסיק.. אני לא אחשוב פעמיים ואוריד אותך" איאן מזכיר לקורפס שמניד ראש בקושי רב, פוגש במבטו של איאן בלי פחד.
"אם תהרוג אותי, אתה תעשה לי טובה.
לפחות אז אני אשתחרר מהחיים המקוללים שלי" קורפס מדבר בשקט עכשיו, בקול שלו מחוספס בגלל שלא שתה דם כבר כמה ימים ורק איבד דם.
הוא לא יכול להחלים בלי דם.. ועם כל אמצעי העינויים המכושפים האלה.. הוא סבל בדיוק כמו בן אדם עכשיו..
איאן הרים את השוט שלו מהכיסא שלו ממול ללורן והכה את אחת מיריכיו, קרוב ליתד שהייתה נעוצה ביריכו השמאלית.
"אני אפסיק ברגע שתגיד לי" איאן מביט בקורפס שוב בעיניים עקשניות משלו.
"ממתי אי פעם היה לך אכפת ממה שיש לי להגיד?
כששלחת אנשים לרצוח את קופס? כשרצחת את אמא שלי? או אולי כשחתמת על חוזה נישואים איתי למרות שהתנגדתי ולמרות שזה לא היה בהסכמתי?" קורפס מביט באיאן במבט שחודר לו לנשמה.
"תהרוג אותי, זאת הדרך היחידה שאי פעם אוכל לקבל אותך.. או אתה אותי.. תלוי איך אתה מסתכל על זה" קורפס זורק את ראשו לאחור ומכווץ את עיניו בכאב, עייף וכאוב.
"לורן.." איאן מזהיר
"עברתי שבע מדוריי גיהנום בשביל להיות מה שאני עכשיו.
אם אתה חושב שאתה תצליח לשבור אותי.. אתה תצטרך, שוב, לצאת מאוכזב" קורפס מביט בתקרת חדר הצינוק שלו בריכוז.
"אתה יודע מה עברתי בהכשרות של גוארו?אתה יודע כמה דם ומוות ואלימות ראיתי וחוויתי?
אתה חושב שכמה נעצים מלוחות שעם ישברו אותי?" קורפס מגחך.
"אני אוהב אותך" איאן נאנח, צופה בבחור היפיפה שלו מרים אליו את זוג העיניים הירוקות והביקורתיות שלו.
"תהרוג אותי" קורפס מבקש בטון נחרץ.
"לורן!" איאן צועק.
"תעשה את זה עכשיו!" קורפס שואג ואיאן מצליף בביטנו בפעם ה-מי-יודע-כמה..
"אני לא רוצה אותך מת" איאין נאנח.
"אחרי כל מה שעשית, אני כבר גם ככה מת מבפנים. תסיים את זה" קורפס מפציר באיאן, צופה בבחור קם מכיסאו ומתקרב אליו, מניח את ידו בעדינות על פרצופו של קורפס ומלטף את העור הרך, השחום, היפיפה..
"נסיך האופל היפיפה שלי.." איאן מביט בעיניים העקשניות ולא יכול שלא להרגיש עצוב מבפנים.
"אני אוהב אותך.. אבל זה לא אומר שאני אתרכך בשבילך.." איאן מעביר יד בשיערו של לורן, מרגיש איך הוא ארך מעט.
קורפס פולט גיחוך מתוך הכאב.
"אתה כבר עשית בדיוק את זה.. דובאל.. תסתכל על עצמך עכשיו..
חשבת שאתה היחיד שיכול להיכנס לאנשים מתחת לעור?" לורן מביט למעלה אל איאן, שנעצר ומביט בעיניים הירוקות והמהפנטות האלה.
איאן קופא, העיניים שלו מתרוצצות בזמן שקורפס שובר את קשר המבט שלו ונותן לגוף שלו לוותר.
YOU ARE READING
⚔️The Dark Prince⚔️
Fanfictionמה הקשר בין ילד רכרוכי בן 15 בשם לורן ריידר לרוצח ברוטאלי בשם הקוד קורפס? ומה הקשר של שני הבחורים האלה לעשיר נחשק, מפונק וברוטאלי בעצמו בשם איאן דובאל? ואיך כל זה יסתיים בחוזה נישואים בין שני אנשים חסרי מעצורים כשאחד לוקה באהבה אובססיבית כלפי האחר ע...
