⚔️The Dark Prince⚔️

פרולוג חלק ד'

אחרי שבועיים כאלה, לורן היה עייף. הוא רצה להפסיק עם השגרה הזאת והתקרב לגבול של היכולת שלו.
"פריג'י" הקול המבחיל קרא לו כמו בכל בוקר ולורן רצה להיעלם.
הוא גם קיבל את מבוקשו אחרי שיד נשלחה אל מותניו ומשכה אותו איתה.
הוא  נבהל וכמעט צרח. אבל יד גדולה חסמה את פיו, גורמת לו להשתתק באימה.
הוא עצם עיניים חזק, מרגיש את גבו פוגש בקיר קר כשמישהו מצל עליו.
"אני יודע שהוא עושה לך חיים קשים, תרגע. אני לא הולך לפגוע בך" קול נמוך ומחוספס  גרם ללורן לפתוח את עיניו בסקרנות.
הוא פגש בעיניים חומות גדולות שהביטו בו בדאגה ולרגע לא הצליח להתיק מבט, נלחם בתחושה המוזרה שתקפה אותו.
העיניים שלהם ננעלו זה על זה לכמה רגעים ארוכים, לפני שלורן הרגיש סומק מתפתח על לחיו ושבר את קשר העין, מביט סביב רק כדי לגלות  שהוא בחדר השרת החשוך עם זר גמור.
"מי אתה? למה אתה עוזר לי?" לורן הביט למעלה אל הזר בעיניים זהירות.
"קופס, השם שלי הוא קופס" הבחור לוחש בשקט, מניח את ידו של ראשו של לורן ברכות ונותן לו חיוך קטן ואמפתי.
"אני המקרר של דובאל, לא נראה לי שכדאי לך להתעסק  איתי.." לורן לוחש בביישנות."
"אני מודה לך על טוב הלב אבל.." לורן מתכונן ללכת, אבל קופס אוחז בידו.
"אני אחד מהחיילים של מטיאס, מהבכירים של גוארו מסיאס.. הוא לא יוכל לגעת בך אם תקבל ממנו פרוטקשן.. כלומר, חסות.." קופס מביט בלורן מביט בבלבול מסביב, לא בטוח שהוא מבין.
"למה שיתנו לי חסות?" לורן מביט בקופס בספק וקופס מסמן לו להיות בשקט, מסתכל על החלון של הדלת שלידה הם עומדים ומוודה שאין אף אחד בחוץ.
" ראיתי אותך אתמול ליד הבית שלי, ליד מוטל רות' בצד המזרחי של העיר.
ראיתי אותך עם הארנק. אני בטוח שאתה יודע יותר. אנחנו יכולים לעשות כמה פשעים קטנים ביחד כדי להכניס אותך.. אם תרצה.." קופס מביט בלורן שעכשיו עומד מולו מחוסר מילים ומהסס.
"אתה.. לא תדווח עלי.. נכון?" לורן שואל בזהירות.
"לא, לא.. ממש לא. אני רק מחפש חיילים בשביל מטיאס ויש לי תחושה טובה לגביך" קופס לוחש אל לורן בחיוך.

"תחושה טובה?" לורן  מביט מעלה , פוגש בפנים הנאות של הבחור הזה, שנראה אדיב ואמפתי.
"אני רואה אותך מתמודד איתו.. אני יודע שזה לא קל.. חשבתי שזה פתרון טוב שתעבור לאנשים של מסיאס.. שם לא יתעללו בך ברגע שתקבל חסות" קופס מרים מבט ברגע שהקול של איאן מתקרב.
"אנחנו חייבים להתחפף אם אתה לא רוצה שהוא יתפוס אותך" קופס לוחש ללורן, ולורן מחזיר הנהון, לוקח את ידו המושטת ומתחיל לרוץ איתו החוצה.
לורן סקרן.. הוא מקווה שזה באמת יוציא אותו ממעגל החיים המייגע שלו.
לורן יודע שהחיים שלו אומללים, אבל הוא רוצה לחיות.
הוא רוצה מתישהו בחייו לעסוק במה שיאהב ולמצוא פרטנר או פרטנרית לחיים.
לורן רצה לחיות.
לא היה לו אכפת אם זה עלה לו בתדמית.
לא היה לו אכפת לחזור לרקע של כל האנשים בשכונה שלו.
הוא חיי את העולם התחתון מגיל קטן. הוא תמיד מצטייד עליו באולר. הוא יודע לירות באקדח מאז שהיה ילד כי אבא שלו לימד אותו את זה במקום ללמד אותו לרכב על אופניים.

לורן רצה לחיות. לורן הולך לחיות.