⚔️The Dark Prince⚔️

(30)הפעם הוא לא ייכשל

בהרהוריו, איאן ישב וחשב על ימי התיכון שלו עם לורן..
האמת היא, שהוא עבר הרבה בחיים כערפד.
כל שנה של ערפד נחשבה 100 שנות אדם.
ואיאן עבר כבר הרבה סיומי תיכון וסיומי לימודים אקדמיים מתוך שיעמום.

כערפד, אתה הולך ומתמקצע במשהו כמו אדם.. אבל איאן היה בן עשירים, מפונק..כל יכול..
הוא היה דובאל.

אז הוא עשה מה שרצה.

וכשהוא מצא את לורן אז בתיכון, הוא ידע שהדם שלו היה משהו מיוחד והפך למטורף עבורו.

הוא לא תיאר לעצמו שלורן מיוחד.

אפילו אז, כשאיאן כביכול נישק את לורן בשביל לנצל כל טיפת דם.. לא עלה במוחו רעיון של התאהבות בו..

ההבנה נפלה עליו רק כשלורן ננשך על ידי קופס.
הוא הרגיש את זה בעצמות. הוא ראה אותם ביחד כמו חיזיון.
הוא ראה מה קרה וחשב שלורן מת.

הוא התאבל עליו והיה מבולבל זמן רב.

איך יכול להיות שגם עכשיו הוא מפספס אותו?

איאן רצה את לורן לעצמו. הוא ידע שהוא אנוכי ורע אבל החזה שלו התפוצץ בכול פעם שהביט בלורן.

הוא התאכזר אליו כדי להראות לו שהם שווים בכוח.. או לפחות ככה חשב.. אבל קורפס.. הגרסה הזאת של לורן.. היא בלתי שבירה בצורה הזאת..

והוא מנסה להבין איך לעזאזל להפשיט ממנו את המאצ'ו שלו ולחשוף את הרוך שאיאן רוצה.

איאן אוהב את ה..חילופי כוחות ביניהם...
אבל הוא גם רוצה רגעים מתוקים.. אהבה בפשטותה מפעם לפעם..

ואין אהבה או פשטות כרגע ביחסים בינו לבין לורן.

הוא מפחד לאבד אותו.
הוא רוצה שלורן יקרא את הראש שלו, כדי שיבחין בו.. אבל לורן משאיר את האפשרות הזאת סגורה.

הוא שם לב גם לנסיונות של לורן לסגור את המחשבות שלו בפניו.. וזה גורם לאיאן להיות חסר שקט ומתוח.

וכמה שהוא מנסה לחשוב על דרך לשבור אותו, בסוף הוא מגיע רק לדרך אחת.
וכדי להוצי אותה לפעולה הוא חייב לשחרר אותו.

הוא שונא את הרעיון הזה.

אבל הוא יהיה חייב להתמודד עם לורן ולרדוף אחריו עד שהוא יצליח ללמוד אותו.

הוא נאנח, מתיישר בכיסאו במבט קודר ועוצם עיניים לרגע.
הוא שונא את הרעיון של לתת לו אפשרות להתרחק.
הוא צריך את לורן בשלב הזה כמו סם.

איאן נושף, קם במהירות ויורד לצינוק, הולך ונעמד מול הדלת של לורן בהיסוס, רוצה למצוא דרך להשאיר אותו.

אבל כמובן שהוא לא מוצא.
הוא פותח את דלת הצינוק בכוח ונעמד מול הבחור העייף וגם כנראה רעב.

הוא מוציא את המפתח של האזיקים שלו מהכיס ופותח אותן במהירות, לפני שיתחרט ואז ממהר לתפוס את לורן לפני שהוא נופל.

"העונש שלי נגמר כל כך מהר?" לורן מותש וחלש.. הוא לא אכל כמה ימים וזה השפיע על היכולת שלו לתפקד.

"אתה צדקת, לורן" איאן נאנח, מרים את גופו של לורן בין ידיו ומוציא אותו מהצינוק.

"אני לא יכול להשאיר אותך כבול וקשור כמו חיה. בוא נפתור את זה כמו שני גברים" איאן עולה במדרגות הבית לחדר של לורן ולורן מביט בו בחשדנות.

"זה היה לא צפוי" הוא ממלמל בספקנות.

"גם בשבילי זה היה לא צפוי, אבל אני חושב שאתה לא מבין את העובדה שאני רוצה להתחתן איתך ולהישאר שלך לנצח.
לנקוט באמצעים שלך לא יעזור לי.
בוא נתבגר" איאן מדבר ברצינות כשהוא פותח את דלת חדרו של לורן וממהר לגשת למיטה שלו ולהניח אותו עליה ברכות.

הוא צריך לבלבל אותו עם הרגשות שלו.
לא להשתמש בכל הכוח שלו.

לאיאן הייתה תכנית מגירה.
הפעם, הוא לא יכשל.