I've loved you since we were 17

~פרק חמש עשרה~

~נקודת מבט שיר~ 

אחרי שכל הבגדים שלי נספגים בשמפניה אני הולכת לחדר של ליאם ובוחרת כמה בגדים מהארון, אחרי שאני בוחרת מכנס וחולצה אני מתיישבת על המיטה בשביל להתחיל להתלבש ואז אני רואה את המחברת של ליאם פתוחה על השידה שלה כששני עמודים פתוחים בה, אני יודעת שהבטחתי לא לקרוא בה אבל הכותרת הראשונה מושכת את תשומת ליבי ואני לא יכולה שלא לקרוא

עמוד ראשון:

BROKEN

I'm broken

Tell you I'm fine

But you wouldn't believe me

If you know the things

That cross my mind

I'm trying

But I can't help myself

Nobody answers

When I scream their name out loud

Now I begging you

To come and pull me out the fire

Come and save me

Like you did when we were young

And maybe now

I can climb a little higher

Now that I know my feet

Are finally on the ground

עמוד שני:

אני רואה את השם שלי בתור כותרת ומתחתיו כמה קטעים

Shir

She's a sunshine in a rainy day

And when she smiles

That's what I'm after

The smile in her eyes

The sound of her laughter

?Why do I break everything I touch

I like her so dam much

?But why I had to screw things up

She'll never feel the same

?So why I thought I could chance that

?What will I do if she decide to leave

?What will I do if she's not here with me

אני קוראת ודמעות מתחילות להיאסף, היא כותבת כל כך יפה עכשיו אני מבינה למה היא לא רצתה שאף אחד יקרא, אם היא תדע שקראתי היא תהרוג אותי אבל אני לא יכולה פשוט להתעלם ממה שהיא כתבה.