~קפיצת זמן חודש לאחר מכן ~
אז כן יש לי קראש על שיר, כבר מעל חודש שכל מה שאני חושבת עליו זו שיר, אני לא מצליחה להירדם כי כל מה שאני חושבת עליו זה על החיוך שלה, על הצחוק שלה, על התזוזה החמודה של האף שלה כשהיא צוחקת, על החמימות שעוברת לי בגוף כשאני לידה, על הצמרמורת שאני מרגישה כשהיא מניחה עליי את ידה, על עיניה הכחולות כים שאני יכולה פשוט לטבוע בתוכן, ועל השפתיים שלה, פאק השפתיים שלה כל מה שאני רוצה זה לתפוס אותה צמוד אליי ולנשק אותה נשיקה מלאת תשוקה שתמשך שעות, אבל לא יקרה בנינו כלום כי היא הכירה מישהו, קוראים לו לאון ושיר לא יכולה להפסיק לדבר עליו, הם יצאו לכמה דייטים, אני לא אוהבת אותו הוא לא מתאים לה, לא רק שהוא גדול ממנה בארבע שנים והוא בצבא הוא גם ממש מכוער, ונמאס לי, נמאס לי כל היום לחשוב עליה, נמאס לי מדפיקות הלב שמתעצמות בכל פעם שאני לידה, נמאס לי להחסיר נשימה בכל פעם שהיא נוגעת בי גם אם בטעות, נמאס לי להרגיש את הכאב החד בחזה שמזכיר סכין בכל פעם שאני נזכרת שהיא בחיים לא תרגיש אליי אותו הדבר. אבל אני בחיים לא אומר לה מה אני מרגישה משני סיבות, הראשונה היא שהיא שמחה וכל עוד היא שמחה אני שמחה והשנייה היא שאם אספר לה איך אני מרגישה היא תתרחק ממני והקשר בנינו ייהרס ואם יש משהו שיותר חשוב לי מהרגשות שלי אליה זה הקשר בנינו ואני לא אעשה שום דבר שיכול לסכן אותו.
שיר באה אליי היום לערב סרט השבועי שלנו, בדרך כלל אנחנו עושות את הערב סרט עם נועה, אביבית ועוד כמה ילדים מהמגמה אבל נועה אצל המשפחה שלה, אביבית עובדת ושאר הילדים לא יכולים אז הערב אלו רק שיר, אני ושי שאני חייבת לשמור עליה כי אמא שלי בנסיעת עבודה בשבוע הקרוב, לא ממש אכפת לי כי אני מקבלת על זה כסף.
השעה היא 18:16 בערב ואני מתקשרת לשיר בפייס טיים, זה מצלצל שלוש פעמים ואז היא עונה ואני יכולה לראות שהיא ברכב כשהטלפון לידה.
"איפה את? אני שואלת
"אני בדיוק נכנסת לתחנת דלק לקנות ממתקים" היא אומרת לא מזיזה את העיניים מהכביש
"את לא צריכה לקנות הרבה מזכירה לך שרק שלושתנו נהיה היום"
"אני קונה את אותה הכמות פשוט נאכל יותר" היא עונה ואני צוחקת טיפה
היא מחנה ומורידה חגורה ואחר כך לוקחת את הטלפון שלה כדי שאוכל לראות את הפנים שלה מלפנים.
"לקנות עוד משהו חוץ מהדברים הרגילים?" היא שואלת אותי
"אממ לא, לא נראלי"
"אני רוצה פנטה" שי צועקת מהמטבח
"שמעת אותה, הנסיכה דורשת פנטה"
"לכבוד הוא לי" שיר אומרת בזמן שהיא יוצאת מהרכב ושתינו צוחקות
"אהיה אצלך תוך עשרים דקות"
YOU ARE READING
I've loved you since we were 17
Romantizmהן היו החברות הכי טובות בתור ילדות אבל נפרדו כשאחת מהן הייתה צריכה לעבור. עכשיו היא חוזרת שש שנים לאחר מכן, אחרי ששתיהן עברו כל כך הרבה בנפרד האם הקשר יחזור לאיך שהיה קודם? או שישתנה? לטובה או לרעה זו השאלה האמיתית
