I've loved you since we were 17

~פרק ארבעים ואחד~

~נקודת מבט ליאם~

השבועות האחרונים עברו במהירות, כל היום הלכתי לבית ספר וחוזרת בצהריים לבית של שיר או שהיא באה אליי ואנחנו פשוט רואות סרט או נוסעות לטייל.

אני חוזרת מבית הספר ונוסעת ישר לשיר, אני נכנסת ורואה שהיא בטלפון על הספה אז אני מתגנבת בשקט מאחוריה ומניחה את ידיי על עיניה, היא קופצת ואני צוחקת

"מטומטמת הבהלת אותי!" היא צועקת עליי ואני ממשיכה לצחוק, אני מתכופפת לספה כדי לנשק אותה ואז באה להתיישב לידה. "איך היה בלימודים?"

"משעמם כמו תמיד ואיך היה היום שלך מה עשית?" אני שואלת אותה והיא נשכבת מניחה עלי את הראש ואני מסרקת לה את השיער, זה כבר נהיה הרגל היא נשכבת עלי ואני מסרקת לה את השיער, אני פשוט אוהבת להסתכל על החיוך שלה מלמעלה והיא אוהבת שאני משחקת לה בשיער.

"משעמם לא עשיתי כלום, לא יכולה לחכות כבר לחזור לבסיס"

"ככה את ממהרת להתחמק ממני?" אני שואלת בפרצוף נעלב והיא צוחקת

"לא פשוט כל היום כשאת לא פה ואף אחד אחר לא פה ממש משעמם לי" היא אומרת ואני מנשקת אותה שוב

"אז מזל שאת חוזרת בעוד יומיים"

"כן אבל אז אני לא אראה אותך כל יום" היא אומרת באכזבה

"את אולי לא תראי אותי בכל יום אבל אנחנו נדבר בכל יום, כל פעם שתרצי תתקשרי ואנחנו נדבר" אני אומרת לה בחיוך והיא מושכת אותי למטה ומנשקת אותי ברכות "איזה סרט באלך?" אני שואלת אותה

"לא נראה לי נשאר סרט שלא ראיתי, זה הדבר היחיד שאני עושה זה לראות סרטים" היא מתלוננת

"טוב זה לא בדיוק נכון את לא מוכנה לראות את הסרטים שהצעתי לך"

"תתפלאי היה לי כל כך משעמם שכבר ראיתי את שלושת סרטי אירון מן, הענק הירוק, תור וקפטן אמריקה"

"נו יופי אז הסרט הבא זה הנוקמים" אני אומרת והיא מגלגלת עיניים.

אנחנו באמצע הסרט כשאני מחליטה להציע לה רעיון שאני לא יודעת איך היא תקבל.

"אז אני חשבתי על משהו.." אני אומרת והיא מרימה את עיניה אליי "חשבתי שאולי תמצאי את אח שלך ותדברי איתו" אני מציעה לה והיא שותקת "את לא חייבת לעשות את זה פשוט חשבתי שאולי זה יעזור לך, כשאני יצאתי מהארון אני יצרתי קשר עם בן דוד שלי שעבר לחול אחרי שהוא יצא מהארון והוא ממש עזר לי אולי זה יעזור גם לך"

"את צודקת אבל אני לא יודעת איך למצוא אותו, לא דיברתי איתו כמעט עשר שנים אין לי מושג אם הוא חי בכלל" היא עונה מסתכלת עליי

"את רוצה שאני אעזור לך למצוא אותו?" אני שואלת אותה והיא מהנהנת "אוקיי אז חכי רגע" אני קמה והולכת להביא את המחשב מהחדר שלה "איך אמרת שקוראים לו?" אני שואלת ברגע שאני מתיישבת בחזרה לידה