הן היו החברות הכי טובות בתור ילדות אבל נפרדו כשאחת מהן הייתה צריכה לעבור.
עכשיו היא חוזרת שש שנים לאחר מכן, אחרי ששתיהן עברו כל כך הרבה בנפרד האם הקשר יחזור לאיך שהיה קודם? או שישתנה? לטובה או לרעה זו השאלה האמיתית
אני קמה בסביבות השעה שבע בבוקר ושיר עוד ישנה אז אני מחליטה להתארגן בינתיים, אני קמה מהמיטה בעדינות כדי לא להעיר אותה והולכת לצחצח שיניים, כשאני מסיימת אני חוזרת לחדר ומתלבשת, אני לובשת ג'ינס קרעים שחור, טי שירט שחורה וג'קט פלנל אדום סביב המותניים, אני נועלת נעליים שחורות ושמה כמה שרשראות.
אני מסיימת להתארגן ומעירה את שיר.
"בוקר טוב בייב קומי" אני אומרת לה ונותנת לה נשיקה בלחי
"מה השעה?" היא שואלת בקול ישנוני
"מוקדם בערך שבע וחצי אבל את צריכה לקום אם אנחנו רוצות להספיק להסתובב קצת"
"אוקיי אני קמה" היא אומרת וקמה באיטיות מהמיטה, היא הולכת לשטוף פנים ואז מחליפה בגדים, אני מחכה לה בסלון בזמן שהיא מתלבשת בחדר.
"איך אני נראית?" היא שואלת אותי כשהיא יורדת במדרגות, היא לובשת ג'ינס אפור, גופייה לבנה וקרדיגן אפור
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"את נראית מצוין" אני הולכת אליה ונותנת לה נשיקה רכה על השפתיים "את מוכנה?"
"מוכנה לצאת או מוכנה לפגוש אותו? כי הראשון זה כן והשני זה לא" היא אומרת ואני צוחקת טיפה
"אל תדאגי הכל יהיה בסדר הוא ימות עלייך" אני אומרת ומחבקת אותה.
אנחנו נכנסות לרכב ומתחילות לנסוע, אני מתקשרת לשרה מהדרך.
"היי ליאם מה קורה?" היא שואלת ברגע שהיא עונה
"מצוין, תגידי אתם בבית ספר היום?" אני שואלת אותה
"אני בדיוק בדרך לשם למה?" אני ושיר באות לתל אביב לעשות משהו אז חשבתי לבוא לבית ספר להראות לה איפה למדתי ולראות אתכם"
"מתי תגיעו?" היא שואלת בהתרגשות
"חצי שעה ארבעים דקות משהו כזה" אני עונה
"וואי מושלם נתראה שם"
"ביי" אני אומרת ומנתקת "את רוצה לשים שירים?" אני שואלת את שיר והיא מהנהנת, היא שמה שירים ואנחנו שרות כל הדרך.
אנחנו מגיעות לבית ספר הישן שלי והולכות קודם לחדר מורים, אני דופקת בדלת ואנחנו נכנסות.
