I've loved you since we were 17

~פרק ארבעים וארבע~

~נקודת מבט שיר~

אנחנו נוסעות הביתה עם חלונות פתוחים ואני לא יכולה להפסיק לבהות בה כשהשיער שלה עף מהרוח והיא שרה עם המוזיקה ברקע, יש לה קול כל כך יפה.

"מה?" היא מגחכת טיפה מפסיקה לשיר כשהיא שמה לב שאני בוהה בה, היא מסתכלת עליי לשנייה וחוזרת להסתכל על הכביש

"כלום, את פשוט ממש יפה ואני אוהבת להקשיב לך שרה" אני עונה בחיוך, היא מסתובבת אליי בחיוך מניחה את ידה על רגלי וחוזרת להסתכל על הכביש.

"את רוצה שאחזיר אותך הביתה או שאת רוצה לבוא אליי?" היא שואלת אותי כשאנחנו מתקרבות לבית

"אני אבוא אלייך אבל אני צריכה לחזור מאוחר יותר" אני עונה בחיוך ואנחנו ממשיכות לבית שלה

אנחנו נכנסות אליה הביתה ורואות את אימא שלה בסלון, אנחנו אומרות לה היי והולכות לחדר שלה, אנחנו מורידות את הג'קטים שלנו מתיישבות על המיטה עם הגב צמוד לקיר ואני שמה את הראש שלי על הכתף שלה.

"את לא ענית לי בסוף, איך את עכשיו? זה עזר לך לפגוש אותו?" היא שואלת אותי ואני קמה.

אני מתיישבת מעליה ומניחה את הידיים שלי סביב צווארה "כן, תודה על כל היום הזה היה ממש משמעותי בשבילי, קודם לראות את הבית ספר הישן שלך ולהכיר את המורים והחברים שלך ואחר כך לפגוש את אחי אחרי כל כך הרבה שנים, כל זה קרה בזכותך תודה!" אני אומרת בחיוך

"אין לך על מה להגיד תודה אני אעשה הכל בשבילך" היא אומרת לי בחיוך, היא משגעת אותי בדרך הכי טובה שיכולה להיות.

אני פשוט אוהבת את זה שהיא דואגת לי כל כך למרות שהיא לא חייבת, אני אוהבת את זה שהיא לא לוחצת עליי לעשות כלום אבל תמיד דוחפת אותי לעשות את הטוב ביותר, אני אוהבת את זה שהיא תמיד מדברת בביטחון, אבל אני הכי אוהבת את זה שהיא עצמה, היא מיוחדת, היא לא מנסה או רוצה להיות חיקוי של אף אחד.

אנחנו מביטות אחת לשנייה בעיניים ואני מנשקת אותה, היא מניחה את ידייה על מותניי ומצמידה אותי אליה כמה שיותר, שפתינו עובדות בתיאום מושלם, היא מעבירה את הלשון שלה על השפה התחתונה שלי כדי שאפתח את הפה אני עושה את זה והיא משחילה את הלשון שלה בעדינות אל פי, היא מפסיקה אחרי כמה דקות תופסת אותי מהמותניים ומפילה אותי על המיטה ככה שאני שוכבת והיא מעליי, שתינו צוחקות טיפה ואז היא חוזרת לנשק אותי.

אני לא יודעת מה שונה הפעם הזו מכל שאר הפעמים אבל הפעם הזאת מרגישה לי הרבה יותר טוב.

"ליאם" אני אומרת לתוך הנשיקה והיא מרימה את הראש כדי להסתכל עליי "אני מוכנה.. את יודעת.. לעשות את הצעד הבא"

"את בטוחה?" היא שואלת אותי ואני מחייכת, רק העובדה שהיא שואלת אותי כדי לוודא שאני מוכנה אומרת לי שאני באמת מוכנה.