I've loved you since we were 17

~פרק ארבעים ושמונה~

~נקודת מבט ליאם~

אנחנו רואות סרט כששיר שמה עליי ראש ואני מחבקת אותה עם יד אחת ועם השנייה מסרקת לה את השיער עד שאנחנו שומעות מטח הודעות מהטלפונים של שתינו אז אני מיד יודעת מי שלח את ההודעות, אני מושיטה יד לשידה כדי לקחת את הטלפון בזמן שהיד השנייה שלי ממשיכה לסרק את השיער של שיר

~theatre nerds~

גל

משעמם לי רוצים לעשות משהו?

אביבית

רוצים לבוא לבריכה?

נועה

כןןן

ניר

וואלה מתאים בריכה עכשיו

שני

מתי לבוא?

אביבית

עוד שעה בערך

ליאור

אני בא

רוי

נפגש שם

אני
שואלת את שיר ואומרת לכם

~סוף שיחה~

"היי בייב" אני אומרת והיא מרימה את הראש אליי "כל החבורה הולכת לבריכה של אביבית את רוצה ללכת?"

"כן למה לא" היא מחייכת טיפה אבל אני יודעת שהיא עושה את זה בשבילי

"בטוחה?" אני שואלת והיא מהנהנת "אם באיזשהו שלב לא באלך יותר ואת רוצה ללכת הביתה נלך מיד בסדר?" היא מהנהנת ואני נותנת לה נשיקה רכה על השפתיים, אני שולחת להם הודעה שאנחנו באות ושתינו קמות.

אני מוציאה מהארון שלי בגדים ומתלבשת, אני לובשת ביקיני שחור ומעל שורט כחול בהיר וחולצה לבנה עם קשר באמצע.

"אני יכולה?" אני שואלת את שיר עם הגב אליה

"כן" היא עונה, אני מסתובבת ורואה את שיר לבושה בשמלת חוף לבנה עם קשר בגב.

"השמלה הזאת ממש יפה עלייך" אני אומרת לה בחיוך והיא מסמיקה, בחיים לא ימאס עליי לראות אותה מסמיקה כשאני מחמיאה לה.

"גם את נראית ממש טוב" אני הולכת אליה ונותנת לה נשיקה בלחי

"את מוכנה?" היא מהנהנת ואנחנו נוסעות לאביבית.

אנחנו מגיעות לאביבית ורואות שהמכוניות של כולם כבר שם אז אנחנו הולכות ישר לחצר כדי לפגוש את כולם.