~פרק חמישים ושלוש~

367 21 2
                                    

~נקודת מבט שיר~

אני קמה בבוקר להרגשת שפתיה הרכות של ליאם על שלי.

"בוקר טוב" אני אומרת בקול ישנוני

"בוקר טוב בייב איך ישנת?" היא שואלת בחיוך

"מצוין" אני אומרת ומנשקת אותה "ואת?"

"את דיי לקחת לי את השמיכה אבל חוץ מזה ישנתי מצוין" היא אומרת ואני צוחקת

"אוו סליחה בייב" אני ממשיכה לצחוק "אולי זה יפצה אותך" אני מושכת אותה אליי ומנשקת אותה פעם נוספת

"אוקיי עכשיו אנחנו שוות" היא צוחקת "קדימה בייב אנחנו צריכות לקום כבר תשע"

"ולמתי קבענו עם דנה ושירן?" אני שואלת אותה

"לעשר"

"שיט" אני אומרת ומיד קמה וליאם צוחקת מהתגובה שלי "מה את צוחקת יש לנו שעה להתארגן ולהגיע לשם ורציתי גם להתקלח לפני"

"אוקיי אז תכנסי" היא אומרת ואני נכנסת למקלחת, אני עומדת מתחת לזרם המים הרותחים ונותנת לכל השרירים שלי להירגע כשאני פתאום מרגישה זוג ידיים מחבק אותי מאחור, אני קופצת לשנייה אבל כשאני מבינה שזו ליאם אני מסתובבת אליה ומנשקת אותה

"מה את עושה פה? למה לא התחלת להתארגן?" אני שואלת אותה

"כי החלטתי גם להתקלח" היא עונה ממשיכה לנשק אותי ואחרי כמה שניות מתחילה לנשק את צווארי

"אנחנו צריכות להתקלח מהר אין לנו זמן" אני אומרת בעיניים עצומות אבל במקום להפסיק אותה אני מניחה יד על ראשה כדי לחזק את התחושה, היא מסובבת אותי וממשיכה לנשק את צווארי כשהיא מחזיקה אותי מאחור

"אז תמשיכי להתקלח" היא אומרת לתוך צווארי, אני מרגישה את ידייה עוזבות אותי אבל היא לא מפסיקה לנשק את צווארי, היא לוקחת את הסבון מתחילה לסבן אותי ואני לא מצליחה להחזיק את הגניחות השקטות שבורחות מפי.

אחרי בערך עשרים דקות אנחנו יוצאות מהמקלחת ומתחילות להתלבש, אני לובשת ג'ינס כחול בהיר וטי שרט לבנה עם נעליים לבנות, אני מסתובבת אל ליאם שלבושה בג'ינס קרעים שחור, חולצה שחורה שקיפלה עד קו הפופיק, מעיל עור שחור ונעלי וונס שחורות לבנות, אותם בגדים שלבשה בפעם הראשונה שלקחתי אותה לצופים אבל הפעם אני לא עוצרת את עצמי מלחשוב כמה סקסית היא נראית כשהיא לבושה ככה.

"את מוכנה?" היא שואלת ואני מהנהנת

"כן רק צריך לקחת את הבגדים, תביאי את העקבים ואני אקח את השמלה והחליפה" אני אומרת והולכת לארון, אנחנו לוקחות את הדברים ויוצאות.

"היי בנות איך אתן?" שירן שואלת כשאנחנו נכנסות בדלת מחזיקות ידיים

"מתרגשות" ליאם אומרת ואני מהנהנת בחיוך

I've loved you since we were 17Where stories live. Discover now