הארי הוא כבר לא הדוגמא לגבר הטוב והתמים, זה שלא עושה בעיות, שעומד בצד ומקשיב. הוא הפך לסוחר סמים, שהחליף את ה'אקס' שלו בעסק. בזמן שהוא בכלא. הוא הפך לאדם סגור, יש כאלו שאומרים חסר רגשות.
הוא כבר לא אותו אחד שמחפש את הגבר לחתונה. הוא מצא אותו, את...
"נייל!" קראתי בחוסר סבלנות. אני עומד ליד הדלת כבר כמה דקות, יש לנו יום ארוך 'במשרד', כמה לקוחות שלא שילמו וצריך לטפל בהם. ואת האמת שהפעם אני זה שרוצה ללכת, אני לא רוצה לשלוח עוד טירון, אני זה שרוצה להוציא עצבים. "הגעתי." הוא אמר ויצא מן הדלת. "מה יש לנו היום?" הוא שאל בחיוך. "אנחנו הולכים ללקחות שלא שילמו, יהיה כיף." אמרתי ונכנסתי אל הרכב. בהתחלה חשבתי שנייל לא ירצה להיכנס לעסק, אבל גם לו נמאס מהעבודה הקודמת שלנו, אז הוא קפץ על הרעיון ודווקא אהב אותו מאוד. הנעתי את הרכב והתחלתי בנסיעה. "תגיד, יצרת קשר עם לואי מאז?" "לא, ואני לא מתכוון ליצור איתו קשר." אמרתי והוא נאנח. אני יודע שנייל עדיין מחכה שאני אלך לשם, אבל אני לא מתכוון לעשות את זה. "יש לו עוד חצי שנה בכלא, עברו שנתיים. הרגשות הן כבר לא אותן רגשות." אמרתי כשאני לא מסיט את מבטי מן הכביש. "אבל ה-" נייל בא להגיד אבל צלצול הטלפון שלו קטע אותו. "מי זה?" שאלתי כשאני מכווץ את גבותיי. "מארק." הוא אמר באנחה ואני חטפתי לו את הטלפון מהיד, עונה לשיחה. "מה קרה?" שאלתי אל הטלפון. "טום הגיע לפה." הוא אמר והתלסת שלי התאדקה. "אני מגיע." אמרתי ולחצתי על הגז, מגביר את מהירות הרכב. "אני נשבע שאני אפרק אותו..." נייל מלמל והניד את ראשו. "תרגע ותתן לי לעשות את זה." אמרתי. לאחר כמה דקות של נסיעה הגענו אל 'המשרד'. יצאנו מדלת הרכב במהירות ונכנסנו אל תוך הבניין. "איפה המזדיין הזה?" שאלתי את ריי והוא הצביע לכיוון חדר מסוים. הלכתי אל כיוון דלת החדר פותח אותה בבעיטה. הוא עמד בחדר מחייך אליי. הוא הסיבה להכל. הוא הכניס את לואי לכלא וכנראה שהוא גם גרם לו להיפרד ממני. "חתיכת מזדיין! מה אתה רוצה?!" קראתי בשאלה והצמדתי אותו אל הקיר, כשאני אוחז בצווארו. "אז לואי לימד אותך דבר או שניים..." הוא אמר בארסיות. "תשתוק או שאני אגרום לך לעשות את זה." אמרתי או יותר נכון איימתי. אני כבר לא אותו ההארי, אני אחד אחר. אולי שתגידו שאין לי רגשות או שאני עוד איזה פושע שלא מבין מה הוא עושה. אבל תאמינו לי, אני יודע מה אני עושה. אני יודע טוב מאוד מה אני עושה. ועם השנים, נעשתי חזק יותר. העסק מצליח מתמיד, יותר ממה כשהוא היה בידיים של לואי. "מארק!" קראתי ובין רגע הוא נכנס לחדר. "קח את המזדיין הזה מפה. אני לא רוצה לראות אותו שוב." אמרתי וזרקתי את טום לעברו. הוא הרים אותו מצווארו והוציא אותו מן החדר. זה הולך להיות יום ארוך, ובסופו אני הולך לפרוק הכל בדרך שלי. או יותר נכון, בדרך שבה אני נוהג בשנתיים האחרונות.
הערב הגיע ונסעתי אל בר מסויים. לאחר כמה דקות של נסיעה, החנתי את הרכב ויצאתי ממנו. נכנס אל הבר, כמו בכל ערב בשנתיים האחרונות. ועיניי נתפסו על גבר, שאני יודע שהוא גם בדיוק כמוני מחפש זיון מהיר. התקרבתי אליו אך לא יצרתי קשר עין עדיין. נעמד לידו רואה מזווית העין איך הוא בוחן את גופי. לפתע הוא התקרב אליי. משהו שידעתי שהוא יעשה. הסטתי אליו את מבטי ובחנתי אותו מכף רגלו ועד ראשו. "שלום..." הוא לחש, מפלרטט איתי. "אתה רוצה לגרום לי להרגיש טוב?" שאלתי והוא העביר את לשונו על שפתיו. הוא הנהן ומשכתי אותו אל השירותים. עמדתי מולו, רוצה שהוא יעשה את הצעד. הוא תקף את שפתיי, ושפתיו הרגישו קשות. לא אהבתי את מגע שפתיו. תפסתי בשיערותיו ומשכתי את ראשו לאחור. "אני נותן פה את הכללים." אמרתי והוא חייך. הוא לא יודע איך לשלוט במיטה. מה שאני עשיתי כבר ממזמן ואני עושה את זה בצורה מושלמת. "על הבירכיים." אמרתי וחיוך נמרח על פניו. הוא ירד על ברכיו, כשגבי כנגד הקיר ורגליי מפוסקות. הוא שלח את ידו אל המכנס שלי והוריד אותו עם הבוקסר במכה אחת. "ילד טוב..." לחשתי והוא נשך את שפתיו. "עכשיו תמצוץ, ותעשה את זה חזק." אמרתי והוא הכניס את הזין שלי אל פיו. הוא לא הכניס את כל האורך ולא אהבתי את זה. "עמוק יותר..." לחשתי והוא לא עשה את מה שביקשתי. אחזתי בראשו ודחפתי אותו לבפנים. שמעתי את האנקה שלו ולא התייחסתי אליו. "עכשיו תעשה את זה חזק ומהר." אמרתי והפעם הוא נזהר ועשה מה שביקשתי. הרכנתי את ראשי לאחור ונשכתי את שפתי התחתונה. אף פעם לא נעשתי חלש במצבים כאלה ואני לא הולך להיעשות חלש. "מהר יותר." אמרתי והוא הגביר את מהירותו. בין רגע גמרתי בתוך פיו. "תבלע את זה." אמרתי וכך הוא עשה. משכתי את ראשו משיערותיו והסתכלתי אל תוך עיניו. "עשית עבודה טובה." אמרתי. "עכשיו תסתובב." לחשתי לאוזנו. פשטתי ממנו את מכנסיו והרכנתי את פלג גופו העליון קדימה. כשהוא אוחז בשיש. אחזתח באגנו וחדרתי אליו במכה אחת. ללא רחמים. "אה!" הוא קרא בכאב ושוב לא התייחסתי. התחלתי לעשות תנועות ראשונות עם אגני, שומע את האנקות שלו. "כן! אלוהים!" הוא גנח בחוזקה. הגברתי את מהירותי והפכתי את תנועותיי לחדות. "כן!" הוא קרא בעונג אך גם בכאב. לא הפסקתי לנוע. ואני לא אפסיק עד שאני אגמור. הוא לא מעניין אותי. ואם הוא יגמור לפניי זה לא יעצור אותי מלהפסיק. סטרתי לישבנו והוא קפץ. לא שזה הפריע לי. המשכתי לנוע והוא המשיך להיאנק בכאב. "כן! לעזאזל!" הוא גנח בחוזקה, גורם לי לחייך. להבין שהוא חלש מתחתיי, כמו כל גבר אחר שהיה איתי. "כן! פאק!" הוא גנח, וגמרתי בתוכו. יצאתי ממנו, והרמתי את מכנסיי, יוצא מהשירותים ולא מתכוון לראות את אותו הגבר שוב. יצאתי מהבר בחיוך עוד זיון. לא שזה יגרום לי לשכוח ממנו. אבל בכל זאת אני עושה את זה.
נכנסתי אל הרכב מתחיל בנסיעה אל כיוון הבית, קיבלתי את מה שרציתי. אבל לא עם מי שרציתי. אני יכול להמשיך להתכחש לזה, להגיד שאני לא אוהב אותו ושאין לי אליו רגשות. להגיד שאני לא חושב עליו בכל יום, בכל דקה ודקה, שניה ושניה. אבל כל זה, זה רק שקרים. הוא היחידי שאני ארצה. אבל זה לא הדדי, הוא לא רוצה אותי ואני יודע את זה. נתתי מכה להגה והנדתי בראשי. מריץ בראש את כל הגברים והנשים ששכבתי איתם בשנתיים האחרונות. כל זה הרגיש לא נכון, זה פשוט לא נכון. אבל זה הדבר היחידי שהצלחתי לחשוב עליו, חוץ ממנו. מהגבר שלי שאני לא יודע מה קורה איתו ואיך הוא מסתדר שם. וזה קשה, זה קשה הידיעה הזו שהוא כנראה לא אוהב אותי. במשחק הזה הפסדתי לו, הוא ניצח. ועכשיו אני צריך לחזור להיות ההארי ללא הרגשות, כי אחרת אני אמשיך להיפגע ולהיות חלש. וזה לא מי שאני. אני אחר?
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
