my other half 2 - larry stylinson

פרק 22.

⚠️אזכור של אונס ופירוט למהלך כל הפרק.⚠️

נקודת מבט הארי:

לא יכלתי להאמין לזה, לא יכלתי לעכל את זה שהוא נתקף מינית ואם הייתי נשאר איתו רק עוד כמה דקות יכול להיות שזה לא היה קורה. אכלתי את עצמי מבפנים, והמשכתי לאכול את עצמי מבפנים על זה שהייתי ממנו 5 דקות ללא כל ידיעה שדבר כזה קורה לו. הוא התפרק אל תוך כתפי, בזמן שאני מנסה להבין מה אני יכול לעשות, איך אני יכול לעזור לו. טחבתי את אצבעותיי בשערותיו, סוגר את זרועותיי כלפיו, מנסה לתת לו את ההרגשה הכי בטוחה שאני יכול לתת לו. אני בעיקר מנסה לגרום לו לסמוך עליי כרגע, רק שלא יתרחק ממני, שלא יתרחק ויתן לי לטפל בהכל. ״יחתיכת בן של זונה תשחרר אותי!״ לפתע שמעתי את צעקתו של מייקל מן החדר השני; באותו הרגע לואי התכווץ בין זרועותיי, ברגע שניסיתי להיעמד ולשניה ללכת הוא לא נתן לי, הוא לא שחרר אפילו לא לרגע את זרועותיי. הוא הרים את מבטו אליי, בעיניים גדולות ומתחננות שאני לא אעזוב אותו. התיישבתי בחזרה על המיטה, כשהוא נשכב בין רגליי, ראשו על בית החזה שלי, נושם נשימות רכות וכלכך פגיעות. הוא עמד להישבר, וכרגע אני צריך להיזהר בכל צעד שלי כי בכל רגע הוא יכול להיסגר. לאחר כמה דקות שבהן הוא היה בין זרועותיי שמתי לב שנשימותיו הופכות ליותר ויותר רכות. הוא נפל אל תוך שינה עמוקה, כזו שאני רק יכול לקוות שתרגיע אותו ואולי תגרום לגופו להרגיש שלווה כלשהי לאחר ההתעללות שהוא עבר. קמתי בזהירות מן המיטה, מוודא שהוא לא מתעורר ורק לאחר מכן הרשתי לעצמי לצאת מן החדר.

סגרתי את דלת החדר בעדינות, משתדל לעשות כמה שפחות רעש. הלכתי בצעדים גדולים אל כיוון החדר הסמוך, ידי מקובצות אל אגרופים וגופי התמלא בכעס באותו הרגע. התמונה של מייקל מעליו, בזמן שדמעות יורדות מעיניו ומבט כאוב על פניו לא יצאה לי מהראש. פתחתי את דלת החדר, לסתי התאדקה מרוב עצבים. מייקל הרים את ראשו אליי, ולא יכלתי לפספס את הדם יבש שהיה על פניו והפנס בעין, ועל זה יכלתי לחייך לעצמי מבפנים. ״בן של זונה!״ הוא קרא, התקרבתי אליו במהירות אוחז בפניו, יכלתי לשמוע את הנשימה שהוא לקח בגלל הכאב שתקף אותו.  ״שלא תעז להוציא מילה מהפה שלך.״ ״אה? למה מה תעשה לי?!״ הוא אמר, וישר גיחכתי אל מול פניו. ״בנתיים אתה זה שעל הבירכיים פה מייקל. והאף שלך קצת שבור אני חושב, אולי נבדוק את זה?״ שאלתי בזמן שקירבתי את ידי אל אפו החבול, מוחץ אותו בין שתי ידיי בזמן שתיקת כאב יצאה מפיו. ״ככה חשבתי.״ לחשתי לאוזנו, ומיד לאחר מכן עזבתי את אפו בפראות, גורם לראשו לעוף לאחור. ״מי אתה שתגע בו בכלל?!״ קראתי, לא מצליח לשלוט בעצמי, עדיין רואה את התמונה הזו בראשי, ולא הצלחתי להוציא אותה ממנו. ״אני הבן זוג שלו לפי מה שאני זוכר.״ הוא אמר כשחיוך ערמומי על פניו, ובאותו הרגע גיחוך נפלט מבין שפתיי. ״הבן זוג שלו? אתה אנסת אותו מייקל!״ לחשתי בצעקה, ״אתה אחזת בו, ולא נתת לו לזוז, ברגע שנגעת בו הוא השתתק, הוא היה בשליטה שלך ללא כל רצון, אתה הפשטת אותו, ואנסת אותו באיטיות, שלב אחרי שלב הרסת את הנשמה שלו. לזה אתה קורא בן זוג?!״ קראתי. לא מסוגל לשתוק לחתיכת מזדיין הזה.