פרסי ג'קסון והארי פוטר (כרגע)

הישיבה

נ.מ.(נקודת מבט) הארי (פוטר)
היום גברת וויזלי אמרה לי לרון להרמיוני ולג'יני שאנחנו מוזמנים להשתתף בישיבה של המסדר.
ישששששש
רגע, מה??
''זה נורא מוזר'' אמר רון ''זה בטח משהו נורא חשוב אם הם מרשים לנו להשתתף''
''אני לא חושבת'' אמרה הרמיוני ''הם בטח ידברו על דברים פחות חשובים, הם בטח עושים את זה רק כדי שנעזוב אותם בשקט...''
''מה אתה חושב הארי?'' שאל רון '' אני לא יודע'' עניתי ''שתי האפשרויות הגיוניות. בואו נראה מה יהיה''
בליבי קיוויתי שזה כן יהיה משהו חשוב, אבל ידעתי שהרמיוני בטח צודקת

כשנכנסנו למטבח לישיבה, פרופסור דמבלדור היה שם.
''תשכחו ממה שאמרתי'' אמר רון ''אם דמבלדור פה, זה בטוח חשוב''
''שבו בבקשה'' אמר דמבלדור '' יש לי הודעה חשובה. לפני שאני מודיע אותה, אני רק רוצה לבקש, הארי, שלא תגיב בהתפרצות.''
''כן, פרופסור דמבלדור'' אמרתי
''מצויין. אם כך, נתחיל. גילינו שלוולדמורט-'' התנשפויות ''- הייתה ילדה.''
רגע מה???
''מה?'' שאלתי את דמבלדור ''אחרי כל המשפחות שהרס, הוא מעז להקים משפחה בעצמו?'' רתחתי
''תרגע הארי'' אמר דמבלדור ''אני ממשיך.
לפני שהובס בזכותך, הארי, וולדמורט התחתן ונולדה לו ילדה. הילדה הייתה סקיבית, ולכן וולדמורט רצה להיפטר ממנה, אך האם ריחמה על ביתה ושלחה אותה לאימוץ על ידי זוג נשוי שלא יכל להביא ילדים לזוג קראו ג'קסון והם קראו לילדה סאלי, סאלי ג'קסון. כשסאלי הייתה ילדה, הזוג ג'קסון נהרג בהתרסקות מטוס.
מאוחר יותר, סאלי הולידה ילד, שלא ידוע מי אביו, אך הילד חזק בצורה בלתי רגילה.
סאלי התחתנה עם איש בשם גייב אגליאנו, שנעלם לפני כמה שנים.
כפי שאמרתי, הילד, פרסאוס, חזק בצורה בלתי רגילה, ולכן, החלטתי להזמין אותו להוגוורטס''
''אין סיכוי!, להזמין את הנכד של וולדמורט להוגוורטס?'' צעקתי
''כן, הארי, וזה לא ניתן לדיון. אני, הארי, הרמיוני וסיריוס נלך להביא אותו לכאן עוד חצי שעה בדיוק. תתכוננו''

עליתי למעלה עם הרמיוני רון וג'יני
''אין סיכוי שהוא רציני!'' צעקתי
''הארי, תרגע. הכל בסדר'' אמרה ג'יני
אני עוד לא בטוח מה אני מרגיש כלפיה...

''קדימה, הארי, בוא, פרופסור דמבלדור מחכה'' אמרה הרמיוני והלכנו להביא את הנכד של וולדמורט.

התעתקנו לעיר סואנת
''איפה אנחנו?'' שאלתי ''זאת ניו יורק, הארי! הייתי פה בחופשה עם ההורים שלי'' אמרה הרמיוני
התחלנו ללכת עד שהגענו לבית קטן צבוע בכחול.
דמבלדור דפק ופתחה לנו ילדה בלונדינית עם עיניים אפורות שנראתה ממש מפחידה והיה לה מבט של 'אל תתעסקו איתי'
אמאל'ה, היא מפחידה
''מי אתם?'' שאלה
''שלום'' ענה פרופסור דמבלדור '' אנחנו מחפשים את פרסאוס ג'קסון, הוא נמצא?''
הילדה המפחידה צמצמה עיניים וצעקה לתוך הבית ''סאלי, יש פה אנשים מוזרים שמחפשים את פרסי, להכניס אותם?''
''כן!'' נשמעה צעקה
''תכנסו. אני אנבת'''
נכנסנו בעקבות אנבת' לבית והיא הובילה אותנו לסלון. התיישבנו על הספות.
פתאום נכנסה לסלון אישה שנראית נחמדה וזה נראה כאילו היא בהריון
''אנבת', תלכי לקרוא לפרסי'' אמרה האישה
''בסדר סאלי''
רגע, זאת סאלי ג'קסון??? הבת של וולדמורט??? היא בטח מעמידה פנים נחמדה
נ.מ. אנבת'
הייתי עם סאלי בבית של פרסי והוא היה במחנה
פתאום שמעתי דפיקה בדלת, פתחתי בזהירות וראיתי אנשים מוזרים בגלימות (מוזרים אפילו בקנה מידה של חצויים) שחיפשו את פרסי. היה שם ילדה עם שיער חום בהיר מתולתל, ילד שנראה קצת כמו פרסי רק שהעניין שלו היו ירוק ברקת, ולא ירוק ים, היה לו משקפיים והוא היה פחות שזוף ופחות שרירי, היה שם זקן עם שיער וזקן נורא ארוכים ומשקפי חרמשים והיה שם איש שנראה בערך בן ארבעים עם שיער סבוך עד הכתפיים.
סאלי אמרה לי להכניס אותם ואמר לי לקרוא לפרסי
הלכתי לחדר שלו ויצרתי שיחת איריס-נט לפרסי. ראיתי שהוא בזירה וקראתי לו
''פרסי!'' הוא הסתובב
''חכמולוגית! מה קרה? רגע, אמא שלי בסדר?''
'' כןכן הכל בסדר, התקשרתי כדי להגיד לך שבאו כמה אנשים מוזרים שמחפשים אותך אז בוא''
''עכשיו?'' הוא שאל
איזה מוח אצה
''כן, ברור שעכשיו מוח אצה, ותזדרז או שיגמרו העוגיות הכחולות''
''אוקיי, אוקיי, אני בא'' הוא אמר מבוהל וניתק
חזרתי לסלון ''הוא בדרך'' אמרתי
נ.מ. פרסי
היה יום רגיל במחנה החצויים
באמצע האימון בחרב אנבת' התקשרה אליי באיריס-נט
(ה.כ. (הערת הכותבת) אין לי כוח לכתוב שוב את השיחה)
אחרי שניתקתי מיהרתי לים וזימנתי גל שיקח אותי הביתה מהר, חסר להם שהם יגמרו לי את העוגיות שלייי
נכנסתי הביתה על הגל דרך החלון
וראיתי שאנבת' צדקה כשהיא אמרה אנשים מוזרים
נ.מ. הארי
אנבת' חזרה לסלון ואמרה שפרסאוס הזה בדרך
חיכינו ובינתיים סאלי הגישה לנו עוגיות שהיו כחולות?
ופתאום נכנס ילד שזוף ושרירי עם שיער שחור ועיניים ירוקות כמו הים והוא לבש חולצה כתומה שהיה כתוב עליה משהו שלא הבנתי ומכנסי ג'ינס.
הדבר המוזר זה שהוא נכנס דרך החלון. על גל.
הרמיוני לחשה לי '' הוא נראה קצת כמוך''
''שטויות'' לחשתי חזרה
''היי, סליחה שהתעכבתי! נשארו עוגיות?'' אמר הילד
''אתה פרסאוס ג'קסון?'' שאל פרופסור דמבלדור
''פרסי'' הוא ענה
''סליחה?'' שאל דמבלדור
''תקרא לי פרסי, פרסאוס גורם לי להרגיש זקן...
בלי להעליב'' הילד ענה
אז הוא כן הנכד של וולדמורט...
''לא נעלבתי'' אמר דמבלדור
נ.מ. פרסי
איזה מזל, הזקן לא נעלב...
'' פרסי, אני הוא פרופסור דמבלדור, ואלה סיריוס בלק (איש בן ארבעים עם שיער סבוך עד הכתפיים), הרמיוני גריינג'ר (ילדה עם שיער חום בהיר מתולתל), והארי פוטר (ילד שנראה קצת כמוני, רק עם משקפיים עיניים ירוק ברקת במקום ירוק ים ופחות שזוף ושרירי).'' אמר הזקן, סליחה, פרופסור דמבלדור
''פליז שלא יבהה בי או יצרח מהתרגשות'' שמעתי את ההארי הזה ממלמל
''למה שאני אבהה בך?'' לא הבנתי
כולם הסתכלו עלי כאילו נפלתי ממאדים (כןכן, אני יודע את השמות של כל כוכבי הלכת! אני גאה בעצמי! טוב, טוב בסדר, אנבת' הכריחה אותי ללמוד באוניברסיטה ברומא החדשה...)
''אופס, אמרתי את זה בקול?'' שאלתי
''כן, מוח אצה...'' אמרה אנבת' ביאוש
''מה זאת אומרת למה שתבהה בי?'' התפרץ הארי (שדרך אגב נראה כאילו הוא עומד להתפוצץ מכעס עוד לפני שהגעתי, אנבת' אמרה לי) ''אני הארי פוטר''
''אוקיי, וזה אמור להגיד לי משהו?'' שאלתי
''אתה באמת לא יודע מי אני ומה עברתי? טוב בקיצור עברתי יותר ממה שאתה עברת, וזה בטוח!'' צרח הארי
''אני לא יודע מה אתה עברת, אבל אני די בטוח שעברתי יותר ממך...'' מלמלתי
''פרופסור, תסתכל עליו, הוא בטוח אוכל מוות!'' צרח הארי
וואו, הוא ממש מעוצבן...
ו''למה שאני ארצה לאכול את תנטוס?'' צחקתי
''מי זה תנטוס? שאל האיש, נו, איך קוראים לו? סריויוס? אה, לא רגע, סיריוס
''לא משנה'' אמרנו בבהלה אני וחכמולוגית ביחד ''צ'יפס כחול עלייך חכמולוגית!'' צחקתי
''מוח אצה! זה ממש חסר טאקט!'' צעקה אנבת' וואו אני מאוהב בה!
היא הרביצה לי
''אוו למה זה היה טוב''
אני עדיין מאוהב בה.
''כולם להרגע'' אמר פרופסור דנדנבור, לא, סליחה, דמבלדור
''פרסי, באנו לספר לך משהו חשוב בנוגע לסבא שלך''
''סבא שלי?'' שאלתי בזהירות והבטתי באנבת' וידעתי ששנינו חושבים על קרונוס
''כן, אביה של אמך'' הוא ענה
פיו
רגע מה?
''אבל הורי נהרגו בתאונת מטוס כשהייתי ילדה...'' אמרה אמא
''מצטער לבשר לך סאלי, אבל היית מאומצת.
אביך הוא קוסם מרושע-''
התפרצתי לדבריו ''קוסם?''
''אכן, גם אנחנו-''
התפרצתי שוב ''אתם קוסמים?''
''כן, פרסי'' הוא ענה בסבלנות ''כמו שאמרתי, סאלי, אביך היה קוסם מרושע שהובס ונעלם לפני 15 שנים בניסיון לרצוח תינוק אחרי שהרג את שני הוריו, אך התינוק שרד וחזר בסוף שנת הלימודים הקודמת''
כשהוא סיים אני, אמא ואנבת' כבר היינו מחובקים בניסיון להרגיע את אמא שלי שבכתה
''אז יש לי עוד סבא מרושע אחד...'' מלמלתי
''מה זאת אומרת עוד אחד?'' שאל הארי בכעס
''לאמשנה'' עניתי במהירות ''אז איך קוראים לקוסם המרושע שמסתבר שהוא סבא שלי?''
''הוא קורא לעצמו הלורד וולדמורט'' ענתה הילדה, הרמוני? הרימיני? אה, לא, הרמיוני
התפוצצתי מצחוק, מה זה השמות האלה? דמבלדור? ''וולדישמורט?''
''לא וולדישמורט, וולדמורט!'' אמר הארי בכעס
''למה אתה כל-כך כועס עליי? שאלתי, מבולבל
''כי הסבא שלך רצח את ההורים שלי!!!!'' הוא שאג
רגע... ''אתה התינוק, נכון? התינוק שהוא הרג את הוריו וניסה להרוג אותו?'' שאלתי בשקט. ''לכן גם היית בטוח שאזהה אותך''
''כן'' הארי אמר ''וסבא שלך הוא זה שרצח אותם והשאיר לי את זה'' הוא הזיז את הפוני ממצחו וחשף צלקת בצורת ברק
''אני מצטער...'' אמרתי בשקט
''אין לך על מה'' אמר דמבלדור ''אתה לא אשם במעשים של סבך''
''אבל-''
''לא, הארי, הוא לא אשם'' קטעה אותו הרמיוני
''חוץ מההודעה המצערת על סבך, הייתי רוצה להזמין אותך לבית הספר-''
קטעתי את דמבלדור '' אתה רוצה להזמין אותי לבית הספר שלך? אתה מודע לזה שכל בתי הספר הקודמים שלי העיפו אותי, נכון?''
''אני אכן מודע לכך בנו של פוסידון '' (ה.כ. כתב נטוי זה אומר שמדברים ביוונית או בלטינית) רגע, דמבלדור יודע על חצויים?
''אתה יודע על חצויים?'' שאלה אנבת'
''כן, אני בן אתנה''
''מה זאת אומרת אתה בן אתנה? שאל הארי
''מה זה אומר בנו של פוסידון?'' שאלה הרמיוני
רק רגע, הם מבינים?
''מה זאת השפה שאתם מדברים בה?'' שאל סיריוס בלק
''רגע, דיברנו בשפה אחרת?'' שאלו הארי והרמיוני ביחד
''כן... לא הבנתי מילה ממה שאמרתם'' אמר סיריוס

                                                                        
היי!
1367 מילים!!
אני גאה בעצמי!
מקווה שנהנתם מהפרק

אשמח שתגיבו ותצביעו
טלבת'