פרסי ג'קסון והארי פוטר (כרגע)

השער

נ.מ. פרסי
''קדימה הייזל!'' צעקתי ''את יכולה!''
כולנו עודדנו את הייזל שניסתה לפתוח שער למימד אחר.
שמתי לב שהייזל אדומה מרוב מאמץ, והיא נראתה כאילו תכף תתמוטט. רגליה רעדו.
''הקטה, את לא יכולה לעזור לה?'' פניתי לאלה
''אל תדאג, פרסאוס ג'קסון'' אמרה הקטה ''היא תהיה בסדר גמור. הולך לה יופי''
''יופי?'' שאלתי בזעם עצור ''היא תכף מתמוטטת!''
''תירגע חצוי צעיר'' אמרה הקטה בקול מרגיע ''אם היא תזדקק לעזרה אני אעזור. אבל לפי פקודתו של זאוס אסור לי להתערב אלא אם כן היא לא מצליחה יותר מידי זמן''
אנני שעמדה לידי שמעה את דבריה של הקטה ונחרה בבוז ''של מי היה הרעיון הגאוני הזה? אה, תנו לי לנחש, הוא בטח היה של מלכת הפרות''. רעם הדהד בשמיים.
''אוי, תירגע, זאוס'' אמרה הקטה ברוך
פתאום שמתי לב שקריאות העידוד משתנות מ'כן, קדימה, את תצליחי' ל'קדימה הייזל, את מצליחה!' ו'רק עוד קצת!'
הסתובבתי וראיתי את הייזל בידיים מושטות ולפניה מתחילה להתוות צורה נוצצת. הייזל הבהיקה מזיעה.
''עכשיו אני יכולה לעזור'' אמרה הקטה ''אני אפתח אותו עד הסוף ואשמור עליו יציב עד שתיכנסו''. היא מחאה כפיים פעם אחת והשער גדל. הייזל הייתה בזרועות פרנק שהאכיל אותה מעט אמברוסיה.
''קדימה'' אמרה הקטה ''וזכרו, יש לכם 72 שעות לפני שהשער יסגר''.
נכנסנו לשער שנראה קצת כמו קרע באויר. וויל, ניקו, הייזל ופרנק נכנסו ראשונים, פייפר עם ליאו מיד אחריהם. אני ואנבת' התקרבנו לשער ואמרתי להארי ''אל תדאגו. נחזור בקרוב''
(ה.כ. הארי, רון והרמיוני לא הולכים בגלל שזה יהיה חשוד אם הם ייעלמו מהוגוורטס לשלושה ימים).
''ואל תשכחו'' אמרה אנבת' ''שאף אחד חוץ משלושתיכם לא יכנס לחדר. אני לא חושבת ששער באמצע בית הספר יתקבל כל כך בהבנה''
ואני ואנבת' קפצנו לתוך השער.
נ.מ. מיס פוסטר המסתורית
אני שונאת לנקות את הגללים של ורדי! אוף!
סופי! חברה! לבקר! פיץ! קיף! חברה! לבקר! קיף! לבקר! שמעתי פתאום בראשי
סילבני?
סופי! חברה! לבקר! גרייפל! באה!
מה? את מתכוונת שאת באה עם גרייפל?
כן! סופי! חברה! לבקר!
ניתקתי במהירות את הקשר המוחי והתקשרתי לפיץ עם המקשר. אחרי השיחה איתו ועם ביאנה התקשרתי לדקס, ללין וטאם ואז לקיף. הם הופיעו בחצר אחרי כמה דקות.
''אז אמרת שסילבני באה?'' שאל דקס
''כן. היא אמורה להיות פה עוד רגע עם גרייפל''
פתאום נשמע רעם מוזר וסילבני וגרייפל הופיעו בשמיים.
ראיתי את גריידי ואדליין רצים לכיווננו יחד עם סנדור ושני שומרי הראש שלהם (ה.כ. המועצה סיפקה להם שומר ראש נוסף אחרי מותה של גריזל). סילבני וגרייפל נחתו לידינו וסילבני התחככה בכתפי ואז בכתפיהם של פיץ וקיף.
''היי תחת נוצץ'' צחק קיף ''התגעגעת אליי?''
קיף! סילבני אמרה בראשי
לפתע סילבני נרתעה לאחור, וגרייפל אחריה.
הסתכלתי לאן שמבטה הופנה, וראיתי שהיא נרתעה בגלל שראתה את דקס, ביאנה, לין וטאם.
הכל בסדר אמרתי אלה חברים.
חברים? שאלה סילבני בהיסוס (ה.כ. חחחח אני הרגע נחנקתי מצחוק מהבדיחה שיצא לי במקרה... בהי סוס )
חברים. אלה לין, טאם, דקס וביאנה. חברים.
שידרתי לסילבני תמונות שלי עם דקס, ביאנה, לין וטאם.
חברים. אמרה סילבני בהחלטיות, ופתאום התקרבה וחיככה את ראשה בכתפו של דקס, ואז בכתפיהם של ביאנה, לין וטאם.
גרייפל ראה שסילבני לא נרתעת, אז התקרב גם הוא, רק יותר בהססנות.
אחרי שהסתיימו ההתחככויות והצעקות (האחרונות הגיעו מצד גריידי ואדליין והגובלינים) סילבני אמרה לפתע בראשי
סופי! חברה! תינוק!
מה? שאלתי בהלם
ביקור! תינוק! בא! שמעתי את הכאב בראשה של סילבני
התינוק בא? שאלתי בהלם
כן!
אוי לא...
''פוסטר, הכל בסדר?'' שאל קיף ''הרגשות שלך התחילו להשתגע. ויש שם הרבה בהלה''
''סילבני הרגע אמרה לי משהו!'' צעקתי ''היא צריכה עזרה דחופה! של מיילדת!''
''מה???'' צעקה אדליין ''אני קוראת לאלווין. הוא מיילד הרבה חיות'' (ה.כ. אין לי מושג אם זה נכון. תזרמו)
כשאלווין סוף סוף הגיע סילבני כבר כרעה על הדשא של המרעה ורעדה ממאמץ.
אני רעדתי גם. מצד אחד, העדפתי לא לראות את זה, מצד שני הרגשתי שאני חייבת להיות פה בשביל סילבני. לא ידעתי מה להחליט...
''היי, פוסטר, הכל טוב?'' שאל פתאום קיף ''וואו, את צריכה להירגע. בואי פנימה, תשתי משהו. רגע, יש לי רעיון'' את המשפט האחרון הוא מלמל
נכנסתי איתו לתוך הבית והתיישבתי על הספה. אחרי כמה דקות קיף חזר מהמטבח עם שתי כוסות. לי ולו.
''קחי'' הוא אמר ''זה תרינסה, זה משהו ממש מרגיע. אמא שלי הייתה מכינה לי את זה'' (ה.כ. אני השנייה המצאתי את השם הזה, אז סליחה אם הוא גרוע)
לקחתי את הכוס ושתיתי, והאמת, זה היה ממש טעים. כשסיימתי לשתות הרגשתי רוגע מתפשט בגופי, והאמת, אחרי הארועים של הזמן האחרון, זה היה ממש כיף להרגיש ככה
לפתע שמעתי את סילבני בראשי.
סופי? לבוא. היא נשמעה החלטית
הכל בסדר? שאלתי
בסדר. תינוק.
היא שלחה לי תמונה של אליקורן קטן ששוכב על הדשא של המרעה
קפצתי ממקומי על הספה. ידעתי שאני אמורה להתרגש, אבל הייתי לגמרי רגועה וזאת הייתה תחושה ממש מוזרה...
''היי, מה קרה?'' שאל קיף
''סילבני ילדה'' עניתי ברוגע מוזר בהתחשב בסיטואציה
''אוו מיי גאדד'' קרא קיף ''חכי שנייה, אני אביא לך 'נוגדן' לרוגע הזה, שתוכלי להתרגש''
הוא הלך למטבח וחזר אחרי 2 דקות. ''קחי, תשתי''
שתיתי.
וואו.
פיצוץ רגשות.
ופתאום ממש התרגשתי בשביל סילבני!
רצתי החוצה כשקיף אחריי.
סילבני שכבה על הדשא כשגור.ה בצבע לבן-כסוף עם קרן כסופה-תכלכלה שוכב.ת לידה ויונק.ת ממנה, גרייפל שוכב על הדשא ליד סילבני.
גיששתי במוחי לעבר הגור.ה
''סופי?'' שאל גריידי בדאגה כשהתנודדתי מהפתעות הגילויים החדשים ''הכל בסדר?''
''הכל מעולה'' אמרתי ''זו בת!''
כולם קפצו מהתרגשות. לי היו דמעות בעיניים ולא הייתי היחידה...
לפתע המועצה הופיעה בהבהוב, הסתכלה על הגורה ושאלו ''בן או בת?''
שמעתי כאילו מרחוק את פיץ צועק ''בת!!!''
כל המועצה חייכה בהתרגשות והבהבה משם.
נ.מ. אנבת'
נפלטנו מהשער על דשא ליד עץ מרהיב ביופיו בעל תפרחת בגווני שקיעה שונים (ה.כ. זה העץ של קאלה).
הסתכלתי סביבי וראיתי שאנחנו על גבעה קטנה. על הדשא מתחתינו קפצו מאושר אנשים, ושכבו שם שני סוסים מהממים עם כנפיים וקרן. לידם ראיתי צורה קטנה שלא זיהיתי בגלל המרחק.
נעמדנו ואחת הדמויות שמה לב אלינו.
כולם התחילו לרוץ, ופתאום הרגשתי את המוח של סופי. הדמויות עצרו והתלחששו, ואז המשיכו להתקדם רגועות יותר.
התחלנו להתקדם לעברם בריצה.
כשנפגשנו, באמצע הגבעה בערך, סופי הסתובבה לעבר האנשים שהיו איתה ואמרה ''אמא, אבא, חבר'ה, תכירו אלה האנשים שדיברתי עליהם. אלה פרסי ג'קסון, אנבת' צ'ייס, פרנק ז'אנג, הייזל לבסק, פייפר מקלין, ליאו וואלדס, וויל סולאס וניקו די אנג'לו'' היא הצביעה על כל אחד מאיתנו בתורו. ''הם הגיעו מממד אחר. חדשים, אלה פיץ, ביאנה, קיף, דקס,לין, וטאם. ואלה ההורים המאמצים שלי, גריידי ואדליין''
נ.מ. פרסי
''נעים להכיר'' אמרה אנבת'. היא הרי הדוברת הלא מוכרזת שלנו...
''ראינו מקודם מלמעלה שהתרגשתם'' המשיכה אנבת' בשיחת חולין ''מותר לשאול מה קרה?''
''ציר הזמן התאפס!'' אמר גרזלדי ההוא, האבא המאמץ של סופי, בהתרגשות.
''ציר הזמן?'' שאלה הייזל ''איזה ציר זמן?''
''ציר הזמן עד להכחדה'' הסביר דקס ''אצלנו מאמינים שלכל יצור יש סיבה שהוא נברא. כשזן כלשהוא מתחיל להסתכן בהכחדה, אנחנו מביאים יצורים בודדים מאותו זן לאחת מהחוות המכינות שלנו, כמו פה, ושם מאלפים אותם והופכים אותם לצמחונים, וכשהתהליך הזה מסתיים, מעבירים את היצורים לחוות המקלט שלנו'' ''ועכשיו'' המשיכה ביאנה ''נולדה אליקורן חדשה. בהתחלה היה רק את גרייפל, ששהה בחוות המקלט שלנו, ואז סופי מצאה את סילבני. אבל אם הם לא היו מצליחים להתרבות, ציר הזמן היה מסתיים...''
''ועכשיו יש תקווה חדשה!'' סיים פיץ בהתלהבות.
לפתע נשמעה צהלת סוסים מבוהלת

                                                                        

היי!
1139 מילים!
הפרק יצא קצת כושל... סליחה...
וגם לקח לי מלא זמן לכתוב אותו...
מצטערת על זה...
ועכשיו לעניינים יותר משמחים
התווספו לי מלא עוקבים! חבר'ה, אם אתם קוראים את הסיפור הזה, ואתם באמת אוהבים אותו, בבקשה תפרסמו אותו!
תודה!
ולהצביע לא יהרוג אף אחד/אחת!

טלבת'