פרסי ג'קסון והארי פוטר (כרגע)

מימד אחר

נ.מ. פרסי
אני לא יכול להפסיק לדאוג לאנבת'... התקף ההקאות ההוא היה קשה...
טוב, די! אנבת' יכולה לדאוג לעצמה. יש לנו משימה לעשות. למרבה המזל מולי הסכימה לנו ללכת, אז יש לנו עוד חבורה להביא, החבורה של ''היורשים''. אבל בינתיים- לישון!
הלכתי לחדר וקרסתי על המיטה. התחלתי לחלום מיד. ראיתי בחור בערך בן 17, בלונדיני, שרירי, עם עור שהיה שזוף ודהה קצת, כנראה מחוסר שמש. והוא עף.
לא שלט באוויר כמו ילדי זאוס, אלא ממש עף. אין לי מושג איך ידעתי את זה, אבל זה היה נכון. על גבו הייתה מורכבת בצורת ''שק-קמח'' בחורה קצת יותר צעירה, בערך בת 13-14, כמעט נערה אפילו.

ג'ון שמעתי בתוך ראשי, ואיכשהו ידעתי שזאת הנערה, שמדברת לבחור בטלפתיה. ג'ון, יש פה מישהו. או לפחות תודעה. היא כנראה מתכוונת אליי. אופס. מה זאת אומרת, תודעה? שאל ג'ון את הנערה, גם כן בטלפתיה. אני לא בטוחה. הנערה עצמה עיניים בריכוז מישהו חולם עלינו, ניראלי. מישהו...שונה. לא בדיוק בן אדם... לא בדיוק בן אדם? אה, נכון. יש בי צד אלוהי... איך אני יוצר איתם קשר? אלה? שאל ג'ון הכל בסדר?

אוקיי... אני אנסה לתקשר עם אלה הלו? שאלתי במוחי את שומעת אותי? קיוויתי שזה עובד היי! מי אתה? שאלה אלה במוח שלי אני פרסי ג'קסון עניתי ואני חולם עלייך ועל ג'ון, מי שלא תהיו הוספתי. אני שומע אותך, אתה יודע אמר ג'ון בזעף. הם התחילו לרדת ואני איתם. הם נחתו בפתח מערה גדולה, שבמרכזה היה שולחן ענקי, שסביבו כבר ישבו חבורה מגוונת של אנשים. הייתה שם בחורה עם שיער שחור ארוך וחלק, בחור רזה ומנומש עם שיער חום, בחור שרירי שחסרה לו זרוע בעל שיער שחור קצוץ, ונערה ששערה היה קלוע בשלל צמות.

כשג'ון ואלה נכנסו, קם הבחור המנומש ורץ לעבר ג'ון. אלה קפצה בקלילות מגבו של ג'ון והודיעה ''מרינה עוד מעט כאן. עוד חמש דקות בערך'' ''ג'ון!'' חיבק הבחור המנומש את ג'ון ''היי סאם'' חייך ג'ון ''היי תשע'' פנה ג'ון לשרירי ''מה שלום החדשים?'' תשע? שם מוזר... אלה רצה לעבר הבחורה עם השיער השחור ולחשה משהו באוזנה. הבחורה הביטה סביב ושאלה ''איפה?'' אלה הצביעה על ראשה. הבחורה פנתה לנערה עם הצמות ''דניאלה, שמעת פעם על מישהו פרסי ג'קסון?'' כולם הסתובבו להביט בה בבלבול. אני בחשד. ''כן'' אמרה דניאלה ''למה?'' אממממ היי שידרתי ''מי זה היה?'' נבהל תשע ''טוב, זה פרסי ג'קסון'' אמרה אלה. ''כן, בטח'' גיחכה דניאלה למה את צוחקת? שאלתי אני באמת פרסי ג'קסון ''מ-מה?'' החווירה דניאלה ''זה לא אפשרי!'' הבחורה קימטה את מצחה ''למה? מי זה?'' ''מה?'' שאלה דניאלה בהלם ''שש, את רצינית?'' ''מה?'' התגוננה שש ''מי זה? אני אמורה להכיר אותו?'' ''רגע, פתאום קלטתי!'' קרא סאם ''ידעתי שהשם הזה מוכר לי! פרסי ג'קסון הוא דמות בדיונית מסדרת ספרים של סופר בשם ריק ריירדן'' מה לעזאזל? לא בנאדם, אני לגמרי אמיתי! קראתי בזעזוע למעשה, אולי אתם לא אמיתיים, בהתחשב בזה שאני חולם עליכם כרגע...

בחורה נוספת נכנסה ''מה קורה אנשים? מה הולך פה?'' היא הוסיפה. שמעתי את אלה מעדכנת אותה בכל מה שקרה עד עכשיו בצורה טלפתית. ''שלום מרינה'' אמרה שש ''איך את?'' ''בסדר גמור'' אמרה מרינה ''ביקרתי במקדש. אבל זה לא העניין עכשיו. אתם אומרים לי שיש פה תודעה של דמות בדיונית? איך זה אפשרי בכלל?'' אולי תפסיקו לקרוא לי בדיוני? התעצבנתי אני ממש כאן ''אוקיי, קריפי'' אמרה מרינה. הרגשתי שאני מתעורר לאט. תקשיבו אמרתי בדחיפות אין לי הרבה זמן, אני מתעורר. אני חושב שאתם אמורים לעזור לנו. תצרו ק-

התעוררתי. מעליי עמד צוקו. ''בוא. ישיבה בסלון'' אמר והלך. התארגנתי מהר וירדתי למטה. כולם כבר היו שם. הלכתי לאנבת' וחיבקתי אותה. ''טוב, אז ככה'' פתחה אנבת' ''היה לי-'' ''חלום'' קטעתי אותה ''נכון?'' ''כן.'' אמרה אנבת' ''על ג'ון, ואלה, על שש, תשע, מרינה, סאם ודניאלה?'' שאלתי ''בני לוריאן'' מלמלה הרמיוני ''מי אלה בני לוריאן?'' שאל פרנק ''בני לוריאן זו סדרת ספרים של הסופר פיטקוס לור. פיטקוס לור זה גם השם של אחת הדמויות, שמתה לפני תחילת הסדרה, אבל מזכירים אותה הרבה'' ענתה הרמיוני ''אני מבינה שגם אתם חלמתם עליהם'' אמרה סופי '' גם אנחנו?'' שאלתי ''כן.'' לחשה סופי ''גם אני חלמתי עליהם'' ''אוקיי, זה דיי ברור מה קורה כאן'' אמרה אלכס ''צריך גם אותם''

נ.מ. ג'ון סמית'
אין לי הרבה זמן, אני מתעורר. אני חושב שאתם אמורים לעזור לנו. תצרו ק- אמר פרסי ואז נעלם. ''לעזור להם במה?'' שאל סאם בבלבול ''זה לא משנה'' אמרתי בנחישות ''צריך לעזור להם'' ''נכון'' הסכים תשע ''רגע'' הוסיף ''פרסי הוא מהטובים, נכון?'' שאל בחשדנות ''כן, כן'' הרגיע אותו סאם. ''מה לדעתכם הוא רצה להגיד?'' ''תצרו קשר'' אמרה אלה ''חכו רגע. אני אבקש עזרה ממורשה'' היא עצמה עיניים בריכוז. ''זה מוזר'' אמרה אלה לאחר רגע ארוך של שקט ''זה כאילו הם לא על כדור הארץ'' ''הם בכוכב אחר?'' שאלה מרינה ''לא'' ענתה אלה ''אני חושבת שהם בממד אחר...''

__________________

היי!

743 מילים. זה קצר יחסית לבדרך כלל, אבל הייתי בתקופה של מחסום כתיבה כשכתבתי את הפרק, וחשבתי שזה מקום טוב לעצור בו.

מרגיש לי שהפרק קצת כושל (מאוד), אז סליחה על זה.

אני אעלה היום עוד שני פרקים, אנסה עכשיו, אם לא אז יותר מאוחר

טלבת'