פרסי ג'קסון והארי פוטר (כרגע)

חלק ללא כותרת 26

נ.מ. אנבת'

חזרנו עם היורשים לפני יומיים. מחר נצא לקחת את החבורה האחרונה. בינתיים, אני אלך לישון. אני לא רוצה שפרסי ידע שאני עדיין מקיאה. וחשוב שיהיה לנו הרבה אנרגיה מחר. נקווה שלא יהיה לי חלום. 

ברור שיש לי חלום.

ראיתי את אלה וג'ון מחזיקים ידיים, כנראה בשביל לתקשר. *היי, את מכירה במקרה מישהו פרסי ג'קסון?* שאל אותי ג'ון *כן, הוא חבר שלי. אני עדיין לא מבינה משהו. גם אני ועוד מישהי חלמנו עליכם, אבל רק את פרסי הרגשתם... לא משנה. סליחה.* אמרתי *טוב, אם את מכירה את פרסי, את גם חלק מאלה שאיתו?* שאל ג'ון *כן.* אמרתי *אנחנו נבוא מחר לאסוף אתכם. תהיו במערה. רק מי שהיה כשהבחנתם בפרסי.* הרגשתי שמעירים אותי *תגידו לכולם. ביי.*

התעוררתי. זה היה פרסי, עיניו אדומות מבכי. ''סיוט?'' שאלתי. פרסי הנהן. ''בוא'' פיניתי לו מקום על המיטה, ונרדמנו מחובקים.

הפעם לי היה סיוט. מסביבי הייתה רצפה שחורה מלאה בזכוכיות. השמיים היו אדומים כמו אש. כמה מטרים לידי היה נהר גדול, שבמקום מים היה אש. אני בטרטרוס. כבר חלמתי את הסיוט הזה, ובכל זאת אני הסתובבתי בתקווה לראות את פרסי לידי. הוא לא היה. ''פרסי!'' קראתי, לא יכולתי לעצור בעצמי ''פרסי! איפה אתה!?!'' צעקתי ''לא יעזור לך, הוא לא ישמע אותך'' אמר קול נשי צרוד ומקרקר ''הוא לא פה'' הסתובבתי, ולפני התעופפו, כמה סנטימטרים מעל הקרקע, 5 יצורים מבחילים- נשים זקנות מקומטות, עם כנפי עטלפים וטפרים בידיים וברגליים, ושיניים מחודדות. האראי. נסוגתי אחורה בפחד, אבל לפתע היה קיר מאחוריי. נלחצתי לקיר, בנסיון להתרחק עוד מהיצורים שלפני. אחת המפלצות קירבה את טפריה לפנים שלי והתכופפתי, התכרבלתי לכדור על הרצפה ורעדתי. שתיים מהמפלצות תפסו בזרועותיי ולקחו אותי לאנשהו. הן העיפו אותי על הרצפה. כשהתרוממתי ראיתי את כל החברים שלי מתים. אלה שכבר מתו ואלה שלא. תאליה, לוק, בנקדורף, סלינה, ג'ייסון, ליאו, פייפר, פרנק, הייזל, ניקו, אפילו הרמיוני, שנורא התחברתי אליה... ניסיתי להגיע אליהם, אבל לא הצלחתי לזוז. פתאום זה היה פרסי. לא. לא. לא לא לאאא! אני לא יכולה לראות את פרסי מת! ניסיתי לעצום עיניים, אבל זה לא עבד. פרסי שלף את אנקלוסמוס ותקע אותה בבטנו. הצלחתי לרוץ אליו. בכיתי, לא הצלחתי למצוא אמברוסיה או נקטר, ולא הצלחתי לעצור את הדם. ''פרסי, בבקשה! בבקשה אל תמות!'' קראתי, התחננתי. פרסי הביט בי ואמר ''מי את בכלל? את כלום. את שום דבר. אני שונא אותך!'' לא. זה לא קורה! ''פרסי, בבקשה!'' הוא הסב את פניו, ואז הפך לאפר בין ידיי. קרסתי. מישהו ניער אותי.

התעוררתי. מעליי עמד- ''פרסי!'' חיבקתי אותו. שמתי לב שפניי רטובות מדמעות. פרסי חיבק אותי חזק ושאל ''הסיוט הרגיל?'' הינהנתי, ואז הנדתי בראשי ''זה התחיל כרגיל, אבל אז החמיר'' נזכרתי ברעד בפרסי המת, הסיוט הכי גדול שלי. אחרי שנרגעתי והתארגנו, הלכנו לפגוש את כולם בסלון, ואלכס העבירה את כולנו. הגענו לפסגה של הר, וראינו פתח מערה, ה מערה. נכנסנו וכבר עמדו שם כל מי שראיתי בחלום- ג'ון, שש, מרינה, תשע, אלה, סאם ודניאלה. ''היי'' פתחתי ''פרסי הסביר לכם הכל, נכון?'' ג'ון הינהן ''מעולה. אז אני אנבת' צ'ייס, ואלה פרסי ג'קסון, פייפר מקלין, פרנק ז'אנג, הייזל לבסק, ליאו וואלדס, סופי פוסטר, פיץ וואקר, ביאנה וואקר, דקס דיזני, קיף סנסן, לין, טאם, אנג, קטרה, סוקה, סוקי, צוקו, טופ, אלכס ביילי, קונר ביילי, הארי פוטר, ג'יני וויזלי, רון וויזלי, הרמיוני גריינג'ר, מאל, איווי, ג'יי, קרלוס, ג'יין, לוני, דאג ובן. נעים לפגוש אתכם'' הצגתי את כולם. ''נעים מאוד'' אמר ג'ון ''אני ארבע, אבל תקראו לי ג'ון, או ג'ון סמית', זאת שש, זאת שבע, אבל תקראו לה מרינה, זה תשע, זאת אלה, זה סאם וזאת דניאלה'' קונר נראה מבולבל ''מה הקטע עם המספרים?'' ''קונר!'' גערה אלכס ''תתעלמו ממנו. הוא חסר טאקט לפעמים'' סוקה כיחכח בגרונו ''תגידו, אתם יודעים אולי למה שלחו אותנו למצוא אתכם?'' שאל סוקה ''ניראה לי שעדיף שנדגים'' אמר ג'ון. לפתע ידו הימנית האירה, וקרן האור הפכה לכדור אש. ''מרינה?'' ג'ון שאל ''ברור ג'ון'' ענתה מרינה. ג'ון ומרינה יצרו כדורי קרח, ג'ון בידו השמאלית ומרינה בשתיהן. הם זרקו את כדור האש וכדורי הקרח על הקיר, ונהיה שם חור ענקי. ''עכשיו תורי'' אמרה דניאלה ''לעזור לך?'' שאל ג'ון ''למה לא?'' ענתה דניאלה ''זה חור גדול'' ג'ון ודניאלה הסתובבו וירו קרניים כסופות על הקיר שתוקן. כשהפסיקו, דניאלה בטעות איבנה את זרועו של ג'ון. ''סורי, עדיין לא השתלטתי על זה לגמרי'' אמרה ''הכל טוב'' אמר ג'ון ''מרינה, שאני אעשה את זה או את?'' מרינה ניגשה ''תן לי'' היא הניחה את ידיה על הזרוע מאבן של ג'ון ולאחר כמה שניות הזרוע חזרה לקדמותה. ''תשע, שש, סאם, המהלך של ארבעתנו'' קרא ג'ון ''בטח ג'וני'' ענה תשע. ג'ון גלגל עיניים ''קדימה!'' שש נעלמה, בלתי נראית כנראה, וכך ג'ון. תשע הצמיד את אגודלו למצחו של סאם, ושניהם רצו על הקירות עד שהגיעו לתקרה. אז הם ירדו לרצפה בקפיצה ותפסו את פייפר ופרנק מאחורה. ג'ון הפך לנראה כשזרועו על צווארו של פרסי שנדרך. אני הרגשתי דחיפה חזקה שהפילה אותי, ושש התגלתה כשברכה עליי. הם חזרו אל דניאלה, אלה ומרינה. אלה התרכזה, ולפתע התכווצה לילדה בת שבע, ואז חזרה לעצמה. ''חבר'ה, מי מתנדב בשביל להדגים את הדריינן?'' שאלה אלה. ג'ון החווה על עצמו ועופף למעלה, מרחף בקלילות. אלה שלפה חפץ קטן, ואחזה אותו באגרופה עד שהתחיל לזרוח באדום. אלה זרקה את החפץ וכשהוא פגע בג'ון ג'ון נפל כמו אבן. סאם הושיט יד ותפס את ג'ון באויר, טלקינטית כנראה. אחרי שג'ון נחת בשלום הוא שיפשף את רגלו, שם פגע החפץ ומלמל ''אוף, שכחתי כמה מעצבן זה''. ג'ון הזדקף ואמר ''נו, איך זה? אה, רגע, שכחתי'' הוא פנה לחבריו ''ניסיתי משהו לפני כמה זמן, וזה הצליח. זוכרים את שינוי הצורה של שמונה?'' מרינה השפילה את ראשה בעצב, בצורה כמעט בלתי מורגשת. שש הינהנה. ג'ון עצם עיניים ולפתע הפך ליצור שרירי ענק, דמוי אדם, עם 4 זרועות וראש אריה ואחר כך חזר לעצמו ''וגם הטלפורטציה של שמונה'' הוסיף ג'ון. הוא נעלם והופיע מאחורינו. הסתובבתי להביט בו. הוא נעלם והופיע מחדש איפה שהיה לפני. ''אוקיי, מה דעתכם?'' שאל שוב ג'ון ''מדהים'' עניתי ''ויש כמה יכולות חופפות פה. ליאו? צוקו? גם אתה אנג, אם אתה רוצה'' פניתי אליהם. ליאו אפף את עצמו באש וצוקו ואנג יצרו שלהבת מעל ידיהם וכיבו. ''פרסי? קטרה? לין?'' הוספתי שלושתם שלפו מים מהבקבוקים והנאדים וגרמו להם לעשות צורות, ואז פרסי וקטרה הקפיאו אותם. ''פרנק? מאל?'' שאלתי. מאל אפפה את עצמה בעשן סגול והפכה לדרקון, ופרנק השתנה לפיל, כלב, נשר ואז שניהם חזרו לעצמם. ''טוב, מספיק עם ההצגות'' אמר פרסי ''צריך לזוז'' הוא פנה להסתכל על אלכס שאמרה ''קונר, אנחנו נצטרך לעשות את זה ביחד, כמו אז. בסדר?'' קונר הינהן. הם אחזו ידיים, והעבירו את כולנו לסלון של כיכר גרימולד. הצגנו את כולם בפני כולם והלכנו לישון.

_____________________

היי!

1034 מילים! זה כבר יותר טוב!

אזזז זה הפרק השלישי של הספיישל! מקווה שהוא טוב...

העליתי ספר חדש בפרופיל, ופירסמתי כבר את הפרק הראשון בו, קוראים לו 'טליה אוואנס', זה בעצם עליי בתור חצויה שמגיעה להוגוורטס ו- לא משנה, אני לא רוצה לספיילר... לכו לקרוא!

טלבת'