פרסי ג'קסון והארי פוטר (כרגע)

שיעור ספורט בהוגוורטס (משותף לכל הבתים)

לפני שאני מתחילה את הפרק, הודעה קצרה- הפרק הזה יהיה פרק ממש קצר, רק שיעור ספורט, אולי גם קצת אחרי השיעור, כי אני ממש רוצה לעשות את הסצנה של השיעור.
אז הפרק הזה יהיה קצרצר והפרק הבא יהיה בסוף השנה, אחרי שסיריוס מת.
סוף הודעה.

נ.מ. הארי
החדשים ואנחנו הגענו למדשאות, וגילינו ששיעורי ספורט משותפים לכל הבתים. או, זה יהיה מעניין...
כשהגענו, המאמן הרד לא, לא הרד, אולי גרץ'? אה, לא זה הדג' כבר היה שם.
''כל הפחזניות הישנות, האימון הרגיל- חמישים סיבובי ריצה ומאה חמישים שכיבות שמיכה! כל הפחזניות החדשות שבבית של הפחזניות הישנות, עשרים וחמש סיבובי ריצה ומאה שכיבות שמיכה! כל שאר הפחזניות החדשות, חמש עשרה סיבובי ריצה וחמישים שכיבות שמיכה! תתחילו!'' הוא צעק במגאפון
מה? כל כך הרבה?
''המאמן, ניראלי שהתעסקתי לך במגאפון!'' צעק ליאו ''שקט וואלדס, הפרה עושה מווווו!'' הוא צעק, שוב במגאפון ''ותתקן את זה, תלבשו משהו!!!''
הבנתי שהמשפטים הלא קשורים הם בגלל ה'התעסקות' של ליאו במגאפון
''סליחה, המורה, אבל... אמממ... אנחנו בנות '' אמרה לבנדר פתאום
''צודקת! תעשו עשרים וחמש סיבובים ומאה שכיבות!'' אמר הדג'
''אה... המורה... לא לזה התכוונתי, אנחנו צריכות לעשות פחות כי אנחנו בנות''
''שטויות במיץ! תעשו כמו כולם!''
''אבל-''
''שקט! תתחילו''
התחלנו לרוץ, וכשאני הייתי באמצע(7 סיבובים) ראיתי שפרסי, אנבת', פייפר, פרנק, ניקו, הייזל, וויל וליאו כבר בסיבוב הארבעים שלהם! והם אפילו לא התנשפו!
כשאני, רון והרמיוני סיימנו עשרים וחמש סיבובים, פרסי וליאו היו באמצע השכיבות שמיכה ועשו תחרות מי מסיים הכי מהר, ומי עושה יותר שכיבות שמיכה, בלי קשר למה שהמאמן אמר. סיימתי גם את השכיבות שמיכה, סיימתי לפני רון, אז חיכיתי לו, וגם להרמיוני.
כשכולם סיימו הכל, המאמן צעק במגאפון שלו ''אוקיי, אנחנו מתחילים ללמוד קרב בחרבות! הפרה עושה מווווו! וואלדס, בוא לתקן את זה מיד!''
''קרב חרבות??? זה לא מסוכן???'' לחשתי לרון
המאמן שמע אותי וצעק (בלי מגאפון, ליאו היה באמצע משהו שם) ''שקט, פחזניות!'''
כשליאו סיים עם המגאפון המאמן הדג' צעק לתוכו ''ג'קסון, בוא הנה! עכשיו, מי רוצה להילחם מול מר ג'קסון?'' הוא שאל ''אני אעשה את זה ראשון'' אמרה פתאום אנבת'
''מעולה! בואי לכאן צ'ייס!''
כשהם נעמדו בעמדות הפתיחה, הדג' צעק ''היכון, הכן, צאו!!!!!'' פרסי ואנבת' התקרבו לאט ונעצרו במרחק מה אחד מהשני. הם התחילו להסתובב במעגל מוגדר היטב. פתאום, לפני שהספקתי להבין מה קורה, אנבת' הסתערה על פרסי והם התחילו להילחם, כל כך מהר שהחרבות שלהם, של פרסי בצבע ארד, של אנבת' לבנה מוזרה כזאת, שזה היה נראה כאילו היא עשויה מעצם של חיה כלשהי, נראו כמו כתמים מטושטשים. לא הבנתי מה קורה, ופתאום שתי החרבות היו אצל פרסי, חרב אחת הוא החזיק בצורה מאוזנת מאחורי ראשה של אנבת', וחרב אחת כשחודה מכוון לצווארה של אנבת'. שניהם התנשמו בכבדות. ''מזכיר קצת את הדו קרב הראשון שלנו, לא?'' שאל פרסי בחיוך, מתנשם ''כן'' ענתה אנבת', גם היא בחיוך, מתנשמת
הדו קרב הראשון שלהם? מה זאת אומרת? ומה זאת הרמה הגבוהה הזאת? איך הם הגיעו אליה?
נ.מ. פרסי
אני ואנני גמרנו את הקרב בחיוך, זה היה ממש דומה לקרב הראשון שלנו אחד בשנייה, כשרק הגעתי למחנה.
בדיוק כשהחזרתי את החרב לנדן, שמעתי שאגה מוכרת. הסתובבתי מיד. אלה היו המינוטאור וקלי האמפוזה. צעקתי ''אנבת', תעזרי לי איתם, כל השאר, תשמרו על כל התלמידים!'' כשאמרתי כל השאר, התכוונתי לחצויים כמובן. אנבת' הנהנה, וכך גם השאר.
כמה תלמידים שראו את המינוטאור ואת קלי צרחו.
אני ואנבת' שלפנו את החרבות, ונעמדנו גב אל גב, כי קלי והשור איגפו אותנו משני הצדדים.
''תגידו, לא נמאס לכם למות?'' שאלתי
מזוית עיני ראיתי את שאר החברה מגינים על התלמידים.
אנבת' התחילה להילחם בקלי, ואני בשור הגדול המפורסם שלנו. בדיוק כשהצלחתי לנעוץ את אנקלוסמוס בבטן של המינוטאור, שמעתי זעקת כאב מאנבת', וראיתי אותה שוכבת על הרצפה וצדה ספוג בדם, וקלי עומדת מעליה בצורה האמיתית שלה ועל פניה הבעת ניצחון. צעקתי בזעם, בעוצמה כזאת שקולי הצטרד, והסתערתי על קלי. לקח לי זמן להביס אותה, אבל בסוף הצלחתי. כשסיימתי את הקרב ואיידתי את קלי, רצתי אל אנבת' בדאגה, הרמתי אותה ורצתי לכיוון התלמידים ובית הספר
נ.מ. הארי
מה. זה. היה.
הרגע ראיתי את פרסי מביס שור ענק, בעצם, איש עם ראש שור, ואחרי זה מביס ילדה עם רגל מארד, רגל של חמור ושיער שעשוי מאש.
מההולךפה?????
הוא רץ לעברינו עם אנבת' בידיים שלו, אז התעשתתי מהר, וצעקתי ''שמישהו יקרא למדאם פומפרי!'' ובינתיים רצתי לכיוון פרסי כדי לעזור לו בסחיבת אנבת', כי למרות החוזק המטורף שלו, ראו שהוא מותש, והוא גם מעד קצת. ''תודה'' הוא לחש, כשלקחתי ממנו חלק מהמשקל.
לקחנו אותה למרפאה, בדיוק כשמדאם פומפרי ופרנק יצאו ממנה. ''תכניסו אותה מהר, ותשכיבו אותה באחת המיטות'' אמרה בענייניות מדאם פומפרי
השכבנו אותה, ופרסי נראה ממש מודאג... הגיוני בסך הכל...
''טוב, אז... אני אלך עכשיו...'' אמרתי במבוכה
''תודה על העזרה'' אמר פרסי בעייפות
נ.מ. פרסי
התיישבתי ליד המיטה של אנבת', ונשארתי שם במשך כל הטיפולים, וגם כל הלילה.
כנראה שנרדמתי, כי פתאום מצאתי את עצמי כשראשי מונח על המיטה של אנבת', והיא הסתכלה עלי. ''אנבת'! את בסדר? איך את מרגישה? את צריכה משהו? את-'' ''פרסי, אני בסדר'' היא קטעה אותי בעייפות

מעבר זמן- אחרי כמה ימים, כשאנבת' השתחררה מהמרפאה

נ.מ. אנבת'
מדאם פומפרי שיחררה אותי אחרי בדיקה אחרונה. ''את משוחררת''
''תודה, גבירתי'' עניתי, ויצאתי מהמרפאה
פתאום התנגשתי בפרסי. ''אנבת'! היא שיחררה אותך? את בסדר עכשיו?-'' ''כן פרסי, הכל בסדר'' עניתי ברוגע

                                                                        
היי!
843 מילים
כמו שאמרתי, פרק קצרצר, וסוף לא מותח כי הפרק הבא יהיה בסוף השנה, אחרי שסיריוס מת.

טלבת'