𝐇𝐞'𝐬 𝐦𝐲 𝐛𝐚𝐛𝐲! - 𝐬𝐢𝐭𝐭𝐞𝐫 ...
טאהיונג כל החופשה חיפש אחר עבודה קבועה בשביל דירתו השכורה לשם הלימודים ולשמחתו רק כאשר התחילו לימודיו האקדמיים, מצא מישהו שמוכן לשכור אותו. אבל מה שהוא לא ידע שהבייביסיטר אותו מציע לא מכוון לתינוק, אלא לנער...
טהאיונג התהלך ברחבי האוניברסיטה לאומנויות אליה התקבל ללמוד ציור. עיניו סרקו את המקום החדש בהתרגשות רואה את האזור שונה כל כך מהאקדמיה בה למד כלכלה קודם לכן. הכל היה מעוצב בצורה נאה שמצאת חן בעיניו
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
הוא לא ידע להסביר מה זה אבל עיצוב המקום גרם לו להרגיש בטוח, מרוצה, אפילו עד כמה שזה נשמע מגוחך, בבית. הכל היה נאה כמו שציין אבל גם מאוד חמים, מקבל. בדרך כלל כשהיה נכנס לאקדמיה הכל היה בצבעים תפלים והיה ברור שכולם באו כדי לעבוד ,ללמוד וזהו.
ככל שהלך במקום המעוצב עיניו התפזרו למקומות שונים והוא לא הצליח למצוא את עצמו מתמקד בלמצוא את המשרדים כדי לשאול כמה שאלות ספציפיות. הוא נעצר והביט סביב על האנשים החולפים ''סליחה? '' הוא פנה לבחור רנדומלי שעצר את הליכתו המהירה ונעמד מול טהאיונג עונה לו ''כן? '' ''איך אני מגיע אל המשרדים? '' ''המרכזיים?, אתה צריך לקחת פה שמאלה ועדיף שתשאל כבר שם עוד מישהו. '' הסביר הבחור שהמשיך בדרכו, טהאיונג גירד את מצחו מניח שהוא ממהר.
הוא עשה כנאמר לו, פונה שמאלה ושואל אדם נוסף מגיע אל המשרדים שנראו גם הם פי כמה וכמה ידידותיים מהמשרדים שזכר באקדמיה. ''שלום. '' טהאיונג פנה אל אחת הפקידות בחיוך גורם לה להרים את ראשה לעבר הגבר הנאה ''במה אוכל לעזור? '' שאלה הפקידה הצעירה בחיוך ''אני חדש כאן, ורציתי לברר לאן אני אמור לפנות ואל מי?. '' ''אתה בוודאי ממחלקת האומנות... אתה צריך להגיע לאזור השני של האוניברסיטה, חלק B, שם תמצא את כיתות האומנות משם תסתדר לבד. מקסימום יש שם מי שיעזור. '' טהאיונג הינהן בחיוך ועזב, מרגיש שהוא הולך ללכת הרבה היום.
-
לאחר חיפושים ממושכים טהאיונג מצא את עצמו בכיתת אומנות, יושב לצד תלמידים אבודים בדיוק כמוהו חדשים מהניילונים מול המדריך שלהם לשארית השנה, גבר בשנות השלושים המאוחרות שלו. אך טהאיונג לא ממש הקשיב לו כי אם לא שאר התלמידים שהתלחששו ''ראיתם איזה חתיך הבן של המנהל החדש? '' טהאיונג נשך את שפתו ועיניו המסוקרנות הביטו על חבורת התלמידים שפטפטו לצידו ''אתם נשארים למעונות? '' ''איכ לא שהם ישלמו את הכסף, ראיתם את הסכומים? '' 'יש מעונות? ' טהאיונג שאל את עצמו מבין שהוא לא יודע הרבה דברים פה, למרות שזה לא רלוונטי לו מאחר ויש לו דירה.
