הארי התעורר שוב למיטה קרה. הוא פקח את עיניו ושפשף אותן בגב ידו, מפהק לתוך הכרית. הוא התיישב והביט סביבו, שומע קולות דשדוש מהמטבח. הוא הכריח את עצמו לצאת מהמיטה, מתח את זרועותיו מעל ראשו ויצא מהחדר. הוא ראה את לואי ממלא את קערות המים של בר ומילו כששני הכלבים אוכלים, הוא חייך לעצמו וניגש אליו, "בוקר טוב". לואי קפץ והסתובב, "היי, הפחדת אותי. בוקר טוב." הוא הניח את ידו על לבו הדוהר. "מצטער." הארי לחץ נשיקה על מצחו, "למה כולכם לבושים? לאן אתה הולך?" "משמרת בוקר". לואי נאנח, "עמדתי לעזוב, לא רציתי להעיר אותך." "המ. היית צריך להעיר אותי, הייתי מכין לך ארוחת בוקר לפני שהיית צריך ללכת." הארי משך אותו קרוב יותר והניח את סנטרו על ראשו. "זה בסדר. הכנתי לעצמי תה, ולקחתי ביסקוויט. אני-זה בסדר? סליחה שלקחתי בלי לשאול -" לואי הושתק על ידי הארי שהצמיד את שפתיו לשפתיו, מצחקק לתוך הנשיקה. "לא אכפת לי אפילו, זה גם הבית שלך."
"או-הו? ממתי-מתי?" לואי הסמיק, מבט מבולבל על פניו.
"מאז שנכנסת לראשונה ." הארי ליטף את לחיו.
"או-בסדר." לואיס הסיט את מבטו, עדיין מסמיק. הארי נישק את מצחו, "אני אבוא לבקר אותך מאוחר יותר היום, לפני שאלך לצילומים שלי."
"צילומים?" לואי הרים את מבטו אליו בגבות מקומטות. "כן, צילום של טופמן. אני צריך להיות שם בשתים עשרה. מצטער שאני לא יכול לצאת לארוחת צהריים, אני אכין לנו ארוחת ערב מיוחדת הלילה."
"אני-זה בסדר." אמר לואיס והביט ממנו לכמה שניות. "אפשר - אפשר לשאול משהו?" "בטח מה זה ?" "הצילום, אהמ... האם יהיו, אהמ, דוגמנים אחרים?" שאל לואי, מיד התחרט על כך והסיט את מבטו, מסמיק עמוק יותר.
הארי חייך ונשך את שפתו התחתונה, "כן, יהיה."
"או-הו. בסדר." לואי הנהן בשקט והתעסק בשולי חולצתו. הארי לקח את סנטרו בין אצבעותיו והרים את ראשו כשהוא לוחץ נשיקה על שפתיו, "אתה מקנא, נכון?" למעלה, 'יותר כמו, חסר ביטחון בטירוף' חשב לואי לעצמו. הוא הניד בראשו," "לא...."
"אתה כן." הארי חייך וחיבק אותו קרוב, "אל תהיה, אני מבטיח שלא יקרה כלום. בסדר?"
לואי הנהן כנגד חזהו, הוא הניח לזרועותיו לעטוף את הארי. "אני באמת צריך ללכת עכשיו." הארי צעק, "הלוואי שלא היית צריך." "גם אני לא רוצה ." לואי נאנח, הוא התרחק מהחיבוק שלהם והלך להביא את הדברים שלו, הוא לבש את המעיל שלו, תחב לכיס את הטלפון שלו, כסף לאוטובוס ומטען הטלפון שלו. לפני שהספיק להושיט יד אל ידית הדלת הארי סובב אותו והצמיד את שפתיהם, "אני רוצה לראות אותך מחייך לפני שאתה עוזב."
לואי הסמיק, חיוך מתעוות על שפתיו. הארי חייך ופיתח את זרועותיו סביב מותניו של לואי, הוא הרים אותו מרגליו וסובב אותו באוויר, מקבל כמה צחקוקים מהילד הקטן יותר.
YOU ARE READING
A model and a fan-Larry /מתורגם
Fanfiction*גמור* לואי ביישן ושקט. הארי פופולרי וידוע. כמה לילות לפני יום הולדתו, לואי החליט שהוא הולך לספר להוריו שהוא הומו. אחרי הכל, הם ההורים שלו, הם יתמכו בו. אבל מה יקרה כשהוא יסולק מהבית? הארי רק רצה לטייל בשקט בחוץ, בלי שאנשים יציקו לו. אבל מה קורה...