A model and a fan-Larry /מתורגם

part 21

הארי התעורר בתשע וחצי בבוקר, מיד מחייך אל הגוף החם המוכר בזרועותיו. עיניו נשארו קרובות, הוא התקרב לגופו של לואי ונאנח לעצמו.

היום הוא יום האהבה, הראשון שלו עם לואי. הוא תכנן כמה דברים קטנים עבורם, בידיעה ששניהם קצת עייפים ושלואי לא אוהב חגיגות גדולות.

הוא פקח את עיניו והביט מטה אל דמותו הישנה של לואי, כשהוא לוחץ נשיקה על לחיו הרכה. עיניו של לואי נפתחו באיטיות, הוא נאנק ועצם את עיניו שוב. "בוקר." הארי חייך אליו למטה, לואי נאנח, "בוקר. אני עדיין עייף." "חבל, עלינו לקום." הארי נישק את לחיו שוב.

"לא אנחנו לא." לואי משך את השמיכות עד מתחת לעיניו. "כן, זה יום האהבה."

לואי פקח את עיניו והביט בהארי, "האם זה באמת?"

"כן." הארי הנהן והזיז את שערו ממצחו, לוחץ נשיקה קלה על קו שיערו, "יש לי כמה דברים קטנים לעשות היום, כי יש לנו יום חופש."

"ממ, בסדר." לואי הנהן, "רק חמש דקות נוספות." "חמש דקות ואני מוציא אותך מהמיטה." הארי ציחקק באוזנו, לואי חייך ונשך את שפתו התחתונה כדי להכיל את הצחקוק שלו.

~

"לאן אנחנו הולכים?" שאל לואי, ישב ליד הארי במונית.

"אנחנו הולכים לאכול בראנץ', מכיוון שדי התגעגעתי לארוחת בוקר. אני תמיד הולך למקום הזה כשאני כאן, אתה תאהב את זה." הוא הניח את ידו על ירכו של לואי וחייך אליו, לואי הנהן והביט מהחלון, עדיין לא קולט שהוא באמריקה.

"איך הייתה הטיסה שלך?" שאל הארי, לואי סובב את ראשו לעברו, "זה היה בסדר. התחרפנתי קצת כשהמטוס המריא, אבל נייל וזאין עזרו לי להירגע."

"המ, אכלת או שתית משהו?" "רק מים, וכמה עוגיות. אכלנו לפני הטיסה, אז לא הייתי רעב."

המונית עצרה, הארי שילם לנהג והם יצאו, הארי כרך במהירות את זרועו סביב לואי, "טוב. הנחיתה הייתה בסדר?" "כן, פחות מפחיד ממה שחשבתי שזה יהיה." לואי חייך בביישנות, הארי קירב אותו, "אני שמח." הוא עצר מול מסעדה קטנה, "טוב, זה המקום."

הארי פתח את הדלת לו וללואי, נכנס עם זרוע סביבו. הם ישבו ליד שולחן אחד מול השני, מלצרית הגישה להם תפריטים.

"טוב, אני רק הולך לאכול כאן את הארוחה הרגילה שלי, בחרת משהו?" הארי שאל, לואי הטה את ראשו הצידה, "אני לא בטוח. אני חושב שסלט הטוסט יהיה בסדר."

"המ, נשמע טוב. הקבוע שלי כאן הוא מק אנד צ'יז עם עוף, אלוהים יש לזה טעם של גן עדן." הארי נשך את שפתו והביט בחלל בחולמניות, גורם ללואי לצחקק.

הארי חייך אליו והחזיק את ידו מעבר לשולחן, "התגעגעתי לשמוע את הצחקוקים שלך בארבעת הימים האלה, ואת החיוך שלך, אלוהים חיוך שלך."