A model and a fan-Larry /מתורגם

part 19

הארי סיים את אריזת המזוודה בחצי הדרך, לואי התבונן בו מהמשקוף. הוא נשך את שפתו, הוא באמת לא ידע איך הוא יצליח ארבעה לילות בלי הארי.

הארי הניח חולצות נוספות לתוך המזוודה שלו, הוא הרים את מבטו וראה את לואי בדלת, זרועותיו שלובות על חזהו כשהתבונן בו. "בוא הנה." הארי פתח את זרועותיו, לואי נכנס בביישנות לחיבוק שלו ונתן לזרועותיו של הארי לעטוף אותו.

"זה רק כמה ימים, אהוב. אתה תראה אותי בקרוב." הארי נישק את ראשו, "אתה תהיה בסדר, יש לי את זאין ונייל שמסיעים אותך לעבודה ובחזרה, והם יעזרו לך בכל מה שאתה צריך." "זה לא אותו דבר." לואי מלמל לתוך החזה של הארי.

"אני יודע, גם אני לא אוהב להיות רחוק ממך. אבל זה רק ארבעה ימים, לא חודשים. זה יהיה בסדר." הארי הרים את פניו של לואי מעל חזהו וניקר את שפתיו, "בסדר?"

"בסדר." לואי הנהן, הארי חייך אליו חיוך קטן וניקר את שפתיו פעם נוספת, "טוב. עכשיו אל תהיה עצוב, תחייך." הארי חייך אליו, הוא הצמיד את אפם זה לזה וחכך אותם אחד בשני, לואי ציחקק והפנה את פניו בביישנות.

"הנה אנחנו הולכים." הארי נישק את לחיו, "כשאסיים לארוז אתה הולך לתת לי חיבוק, כן?"

לואיס הנהן, "אני אכין תה." "מעולה." הארי נישק את שפתיו לפני שהרפה ממנו, מסתובב בחזרה לארון כדי לקנות עוד בגדים. לואי הלך למטבח להכין תה, בר ומילו בעקבותיו.

15 דקות לאחר מכן הארי סיים לארוז, הוא הלך לסלון לראות את לואי יושב על הספה עם בר ומילו, שני ספלי תה על השולחן. הארי ישב לידו ולגם מהתה שלו, ואז שכב על הספה עם ראשו על ברכיו של לואי.

"אתה נוח." הוא התכרבל אליו בחיוך, לואי חייך אליו כשסומק קל מכסה את לחייו.

הוא העביר את אצבעותיו בשערו, "מתי אתה צריך לעזוב?" "הטיסה שלי בשבע, אז רק עוד כמה שעות." הארי נאנח, "אבל בוא לא נדבר על זה עכשיו, כן? בוא נהיה אחד עם השני."

לואי הנהן ורכן לנשק את לחיו, הארי חייך אליו וחבט את אפו, "חמוד."

לואי הסמיק עמוק יותר וחייך בביישנות, יד אחת עברה בשערו של הארי והשנייה מלטפת את לחיו בעדינות.

הארי עצם את עיניו וזמזם, הסתובב על צדו כדי להצמיד את פניו אל מותנו של לואי. לואי ציחקק קלות מהמגע הרגיש אבל לא דחף אותו.

~

הגיע הזמן שלואי ללכת לעבודה במשמרת הערב שלו, והארי היה צריך ללכת לתפוס את הטיסה שלו.

הארי הסיע את לואי לחנות, מחזיק את ידו כל הנסיעה לשם. הם הגיעו לחנות ושניהם יצאו מהמכונית, רצים לתוך החנות מכיוון שירד גשם.

ברגע שהם היו בפנים הם נאנחו, עד ששמעו תקלה בנשימה, "שוב באת בשבילי!"

השניים הרימו את מבטם, צופים בבריאנה עושה את דרכה להארי. להארי היה מבט עצבני על פניו, בינתיים בריאנה חייכה חיוך רחב.