A model and a fan-Larry /מתורגם

part 85

לואי התעורר מהבטן שלו מתהפכת, הוא נאנק ונחרם, התיישב כדי להגיע אל הפח ליד המיטה. הוא הקיא קצת, למרות שכבר לא היה מה להקיא.

הוא קם מהמיטה לשטוף את פיו, מחייך מעט מהמחשבה שהארי יהיה בבית בעוד כמה שעות. הוא הסתחרר ומעד מעט, אוחז במשקוף של חדר האמבטיה כשנכנס.

לאחר ששטף את פיו ועשה את העסקים שלו הוא יצא מהחדר, ראייתו הייתה מעט מטושטשת. "בוקר טוב."

זאין ניגש אליו מהמטבח, שם לב לסחרחורת שלו. הוא מיהר אליו וכרך זרוע סביב פלג גופו, ועזר לו להגיע לספה.

"איך אתה מרגיש היום?" הוא שאל והשליך מעליו את השמיכה, לואי נאנח, "הקאתי קצת, ואני מסוחרר. הראש שלי מרגיש כאילו הוא עומד להתפוצץ."

"אני אלך להביא לך תרופות ותה. לי בחוץ, הוא יאסוף את הארי משדה התעופה." אמר זאין ושפשף את ברכו, לואי הינהן וגנח כשהיה לו סחרחורת שוב.

זאין הושיט לו את השלט, "תשים כל מה שתרצה." הוא ניגש למטבח להכין תה לואי, נאנח בעצב כאשר לואי נכנס להתקף שיעול שגרם לו להסתלק.

הוא עזר לו לשירותים ממש לפני שהקיא, משפשף את גבו כשהילד הקטן ייבב מכאב.

לאחר שלואי שטף את פיו שוב זאין עזר לו לחזור לסלון, סיים במהירות את התה שלו.  הוא הוסיף דבש וכמה טיפות לימון והושיט אותו ללואי.

לואי לקח והודה לו, אחז בספל ולגם ממנו.  זאין הכין ללואי ארוחת בוקר, משהו שישמור על הבטן שלו שקטה.

הוא קיבל הודעה מליאם, שאומר שהם יחזרו הביתה בעוד שלוש שעות.

הוא עזר לואי לגשת לשולחן כשארוחת הבוקר הסתיימה, לואי כרך את השמיכה סביבו ואכל את ארוחת הבוקר שלו לאט, למקרה שהוא יחלה באמצע.

הטלפון של זאין צלצל, לואי נאנק וכיסה את אוזניו, "אוי, ז, זה חזק, סגור את זה."

"סליחה לו." זאין קם במהירות לענות, ראה את שם איש הקשר של נייל.

"מה קורה, ני?"

"היי, אתה עדיין אצל לואי והארי?"

"כן למה?"

"קארה ואני חשבנו לבוא להגיד שלום, מזמן לא ראינו את לואי."

"בטח, אתה יכול לבוא, אבל הוא חולה, בסדר? אל תלחץ עליו."

"כמובן. אנחנו נהיה שם עוד מעט."

הם ניתקו, זאין פנה ללואי, "נייל וקארה בדרכם להגיד שלום, הם מתגעגעים אליך."  לואי הנהן לאט, מנסה לא להסתחרר.

הוא סיים לאכול והלך לשכב על הספה, התכרבל לתוך השמיכה.

נשמעה דפיקה בדלת, זאין פתח אותה וחייך אל נייל וקארה, "היי, כנסו."