"או-בסדר?" הארי שאל, קצת מופתע לואי הקשיב לו. לואי הנהן וניגב את דמעותיו פעם נוספת, והסיט את מבטו מהארי.
"כן בסדר." הארי לחש לעצמו, הוא התרומם באיטיות על רגליו, "תודה לך, שהקשבת." הוא לחש, מקווה שלואיס שמע.
לואי הנהן, עדיין פונה מהארי. "אתה בטוח במאה אחוז שאנחנו לא הולכים?" שאל נייל את לואיס, שהנהן.
נייל נאנח, "אני אלך להביא את המזוודות שלנו." הוא התרחק.
לואי הלך לשבת על אחד הכיסאות, הוא המשיך להשמיע בראשו את מה שהארי אמר לו. הוא באמת רצה לסלוח לו, אבל זה פשוט לא היה כל כך קל. הוא המשיך לנגב מתחת לעיניו, לחייו בוערות מהדמעות ומנגב. הארי התבונן בו מקרוב, ליבו נשבר למראה. הוא נאלץ לעצור את עצמו מלגש אליו ולחבק אותו חזק כל כך. הוא לא רצה להפחיד אותו עוד יותר, לפגוע בו יותר. הוא רצה את לואי שלו, את התינוק שלו בחזרה לזרועותיו כדי שיוכל לאהוב ולהגן עליו. הוא ניגב את לחייו מדמעות ובלע את הגוש בגרונו, "בבקשה אל תבכה, זה גורם לי לרצות לבכות גם." הוא דיבר בשקט.
לואי התכרבל מעט לתוך עצמו, הדמעות שלו פסקו אבל הוא עדיין ריחרח. נייל הלך אחורה עם המזוודות שלהם, קצת מתקשה. הארי מיהר לעזור לו ולקח את המזוודה של לואי.
"קדימה לו, אנחנו הולכים." אמר נייל, לואי הרים את מבטו אליו והנהן, קם ממושבו. הוא חיבק את מעילו סביב עצמו בחוזקה כשהלך ליד נייל, הניח להוביל את עצמו משדה התעופה.
חלק ממנו היה די מאוכזב שהוא עדיין בלוס אנג'לס, הוא רצה לחזור הביתה לאנגליה ולהישאר שם עם מחשבותיו. אבל החלק השני שלו היה שמח שהארי עצר אותו, זה הראה לו שהארי עדיין שם בשבילו. אבל הוא לא התכוון לסלוח כל כך בקלות.
הם יצאו מהמקום אל מגרש החניה, שם החנה הארי את המכונית של דייל. "אני אנהג." אמר הארי ופתח את תא המטען עבור המזוודות, ואז שלושתם נכנסו למכונית; הארי במושב הנהג, ניאל במושב ולואי מאחור. כולם חבשו את חגורות הבטיחות, נייל פנה ללואי, "אתה יכול לישון קצת אם אתה רוצה."
לואי הנהן, הוא באמת לא תכנן להירדם בזמן שהיה במכונית עם הארי, בין אם נייל היה שם ובין אם לא.
הנסיעה הייתה דממה, הארי מדי פעם הסתכל במראה כדי לבדוק את לואי, שנראה כאילו הוא עומד להירדם בכל שנייה. "לו?" הארי דיבר בשקט, לואי הזדקף ושפשף את העיניים, "סליחה."
"אל תצטער. רק רציתי להגיד את זה, אתה יכול ללכת לישון, ואם אתה לא מתעורר עד שנביא את שניכם למלון אז אני יכול לסחוב אותך." הארי אמר, בידיעה שלואי באמת לא רוצה להיות בקרבתו.
"ל-לא, זה בסדר. אני יכול להחזיק מעמד." לואי הניד בראשו. "בסדר. אני רק רוצה לדעת שיהיה לך נוח כשאני אשא אותך, בסדר?" הארי הביט בו דרך המראה, לואי הציץ בו לשנייה לפני שהביט למטה, "בסדר." הארי נאנח נפשית בהקלה עצומה, "בסדר."
YOU ARE READING
A model and a fan-Larry /מתורגם
Fanfiction*גמור* לואי ביישן ושקט. הארי פופולרי וידוע. כמה לילות לפני יום הולדתו, לואי החליט שהוא הולך לספר להוריו שהוא הומו. אחרי הכל, הם ההורים שלו, הם יתמכו בו. אבל מה יקרה כשהוא יסולק מהבית? הארי רק רצה לטייל בשקט בחוץ, בלי שאנשים יציקו לו. אבל מה קורה...
