A model and a fan-Larry /מתורגם

part 18

פורים שמחחח לכולםםםםם xx

~

"אני אבוא לאסוף אותך, כן? תישאר בפנים וחכה לי." הארי החנה את המכונית מחוץ לחנות התקליטים, הנהן וחייך אליו, "בסדר." לואי אמר.

"אני רוצה שיהיה לנו לילה ביתי הלילה, מה אתה אומר?" שאל הארי והושיט את ידו, "נבחר לנו כמה מקדונלדס בדרך הביתה, ונוכל לצפות בסרטים, ופשוט... לא לעשות כלום."

לואי ציחקק, "כן, נשמע טוב. אני אקנה כמה סרטים מהחנות."

"נהדר. נתראה מאוחר יותר." הארי נישק את שפתיו, לואי חייך עם סומק קלוש על לחייו, "להתראות." באמצע המשמרת שלו, הדלת נפתחה, הוא סובב את ראשו וראה את לוטי ופליסיטי, עומדות בפתח רועדות מהקור.

"בנות." הוא קפא בהלם, הם הפילו את התיקים שלהם ורצו אליו, מחבקים אותו. הוא חיבק אותם בחזרה ושפשף את גבם, "מה אתן עושות כאן? אמא ואבא הולכים להתעצבן."

"הם לא יודעים, אמרנו להם שאנחנו הולכים לחברים." פליסיטי מלמלה לתוך חולצתו, "רק רצינו לראות אותך." לואי חייך ונישק את ראשיהם, "התגעגעתי אליך כל כך."

"התגעגענו אליך יותר." לוטי הידקה את אחיזתה בלואי. "קדימה עכשיו, אתן רועדות. אני אכין לכן תה." הוא נסוג מהחיבוק והלך לחלק האחורי של החנות, שם היה חדר המטבח הקטן.

הוא הכין שתי כוסות תה והביא אותן לדלפק הקבלה, "הנה לכן." הם הודו לו, לוטי תפסה את הספל בין אצבעותיה המקפיאות, "מה שלומך?" "אה, טוב. אבל אני דואג לכולכם הרבה." לואי תחב את שערה מאחורי אוזנה, "אמא ואבא עושים בעיות?"

"לא, בעצם. הם אותו דבר, כמו ב.. אתה יודע. הם מצפצפים קצת כשאחד התאומים מבקש אותך, אבל לא יותר מזה." פליסיטי נשכה את שפתה התחתונה.

"אנחנו ממש מצטערות, על מה שקרה בפעם האחרונה שהגענו לכאן." לוטי השעינה את ראשה על זרועו. "אין לך על מה להצטער, לוט" הוא כרך את זרועו סביבה. "לא ידענו שאבא יגיב ככה, אם היינו מגיבים לא היינו מגיעים." היא נאנחה.

"זה בסדר, אני בסדר. רואה?" הוא הטה את פניה למעלה וחייך אליה, היא חייכה בחזרה והינהנה. "אז, אתה והארי..." התחילה פליסיטי, היא הייתה בת שלוש עשרה אבל כבר ידעה. "מה שלומך שניים?"

"אנחנו בסדר." לואי גיחך ושיחק באצבעותיו.

"איך פגשת אותו? אני מתה לפגוש אותו כל כך הרבה זמן. איך הצלחת?" שאלה לוטי, בלי לשים לב שהפנים של לואי נפלו, "אה-אהמ, ביום שבו העיפו אותי, הוא ניגש אליי למדרכה. מאז אני נשארת אצלו." לואי שפשף את עורפו.

"מה?! כל הזמן הזה?!" פיה של לוטי פעור, לואי צחק בשקט וסגר את פיו, "כן. למרות שהרגשתי שאני מתנחל הוא פשוט נתן לי להישאר, ו... כן."

"אתם מתנשקים?" שאלה פליסיטי, לואי הרים את גבה למשמע שאלתה אך הנהן, "כן, למה?"

"אוי כלום, עכשיו יש לי סיבה יותר גדולה לבעוט לו בישבן אם הוא פוגע בך." פלסיטי לגמה מהתה שלה, לואי צחק וליטף מעט את שערה, "אסור לך לבעוט בישבן של אף אחד, פיזי." "אני! אני מבוגרת מספיק." היא השתוללה.