הם צעדו, יד ביד, לחדר האוכל, מאושרים.
"איך היה?" שאלה הייזל את פייפר שחיכתה בכניסה לג'ייסון, "מה עשיתם היום?".
"מה אנחנו עשינו? מה אתם עשיתם! ראיתי אתכם.. מתנשקים?" פייפר חייכה אליהם ואמרה בחוסר טאקט משווע.
הייזל נשענה על פרנק וחייכה לעבר פייפר, "חזרנו".
פייפר חיבקה את חברתה בהתרגשות, "סוף כל סוף! אני חיכיתי לזה כל כך הרבה זמן-".
*פייפס, הוא נפרד ממני לפני חמישה ימים, ורק לפני שלושה ימים גילית את זה," גיחכה הייזל.
"זה עדיין מלא זמן! אתם זוג דביק כל כך שלא מסוגל להיפרד לדקה, ונפרדתם לחמישה ימים שלמים!!!" פייפר נאנחה בהקלה, "מזל שחזרתם".
"אז מה עשיתם?" שאלה אותה הייזל בסקרנות.
"אני וג'ייסון?" פייפר הסמיקה מעט, "התאמנו על הגג בקצת ג'ודו, ואחר כך קלאריס עשתה לנו תרגילים לחימום בביתן ארס".
"זהו?" המבט של הייזל היה ערמומי במקצת.
פייפר הסמיקה באדום עז, "יכול להיות שחלק מהזמן של הג'ודו.. אולי הרוב.... יותר... התנשקנו מאשר... התאמנו...".
הייזל חייכה והרימה גבה, "אתם חמודים כל כך".
פייפר האדימה עוד יותר עד שנדמה שהיא עומדת להתפוצץ.
פרסי נכנס לחדר האוכל בליווי רייצ'ל. בדיוק באותו רגע נכנסה אנבת' מהצד השני, עם ג'ייסון שדיבר איתה בלחש עם תנועות ידיים רחבות.
ג'ייסון קלט את פרסי והצביע על האזור שלו בסנטרו, מסמן לאנבת' משהו ולוחש לה עוד משפט.
פרסי לחש לרייצ'ל משהו והיא התיישבה בשולחן הראשי בעוד הוא צועד לשולחן פוסידון.
הוא נעץ מבט זועף בג'ייסון ומבט לא מפוענח באנבת' והתיישב במקומו.
"ליאו וקליפסו התאמנו היום בזירת החרב," אמר ג'ייסון שפתאום הופיע לידם והבהיל את פרנק, "הם בדרך לכאן, ראיתי אותם בדרך".
פייפר נישקה אותו קלות על שפתיו והם צעדו לשולחן זאוס יחד.
"תרצי... לשבת איתי בשולחן, הייז?" שאל פרנק והביט בהייזל בציפיה.
"כמובן," היא חייכה והלכה בעקבותיו אל עבר שולחן ארס-מארס.
השולחנות כבר לא באמת החליטו. כל אחד ישב איפה שהוא רוצה כדי לאפשר מעורבות חברתית מלאה וקשרים בין כל הביתנים (לפחות ככה כירון אומר), אבל בכל זאת, תמיד קבוצה של ילדי הרמס או אתנה ישבו ביחד כדי לדבר על נושא שיחה משותף. על מתיחה או תעלול חדש (במצבם של ילדי הרמס) עד לשיעורי הבית ושרטוטים עתיקים (במקרה של ילדי אתנה).
וכמובן שבני פוסידון ובני ארס מעולם לא ישבו יחד יותר משתי דקות בלי להפוך-עד-לשרוף את חדר האוכל, אבל, אתם יודעים, זה שגרתי.
כירון הקיש בכוס (מה שלא היה אופייני לו, אבל הוא כנראה הרגיש מגניב) וקרא; "ערב טוב, חניכים! בתיאבון לכולם! ולאחר האוכל.... תתכוננו, כי הגיע הזמן לתפוס את הדגל!".
***
אז הייייי✨
סוף פרק וזה❤️
אז החזרתי את פרייזל, שמתי את כולם באימונים וגרמתי לכם בטח לשנוא אותי עוד קצת על היריבות של פרסבת'🥺🤧😂
מחכה לגלות מה אתם.ן אומרים.ות וכמה גבוה מדד הרצח העתידי שהולך לקרות כאן🥲
צ'או✨
YOU ARE READING
חיים או מוות-פאנפיק פרסבת'
Fanfiction**** "פרסי?". "אני.. את... את רוצה לטייל איתי רגע?" הוא מלמל לבסוף, סמוק כולו. היא הביטה בו, המומה לרגע ואז הנהנה. היא נכנסה לביתן שלה לרגעים ספורים שנדמו כנצח. היא חזרה והוא שילב יד בידה. הוא השתדל שלא לבהות בה, אבל בחושך של המחנה, שרק נצנוצי הכוכב...
