פרק #14 It's now or never (חלק 5)

311 16 30
                                    

פרק #14
It's now or never (חלק 5)

****

חלק אחרון✨

(חלק זה ספציפית בזמן הווה מתמשך😙)
***

פרסי מחזיק את ראשו בכפות ידיו.
הוא כל כך מיואש.
מה עשיתי הרגע?
*
ג'ייסון עומד ומביט במראה.
עורו האדום מזכיר לו בכל מבט את הטעות שלו.
וכמה חולשתו גדולה.
אבל מהי החולשה?
*
פרסי חושב על לין.
הוא לא מסוגל להשלות אותה.
הוא מודה -לפחות בפני עצמו- שהוא מתחיל לחבב אותה.
אבל הוא משכנע את עצמו שזה רק כי הוא שבור מאנבת' וג'ייסון.
*
ג'ייסון מסתובב בביתן זאוס בחוסר נוחות.
הוא חייב לעשות משהו.
הוא משתגע.
הוא לא יכול להישאר בתהיות ובטענות.
הוא חייב לפתור את זה.
*
פרסי רוצה להיפרד.
הוא רוצה לזרוק את הכל.
אבל הוא לא יודע איך לעשות את זה.
*
ג'ייסון רוצה לדבר.
ולהסביר,
לכולם.
ושהכל יישרף, כבר לא אכפת לו מה יחשבו.
*
לפרסי נמאס.
נמאס לו.
נמאס לו להרגיש רע ונצלן.
נמאס לו להכאיב לעצמו בכל רגע שהוא מתרחק מאנבת'.
נמאס לו להקשיב לעצות ואז להיכשל.
נמאס לו לנסות לרָצות אנשים ולעולם לא להצליח.
נמאס לו להתרחק מאנבת'.
נמאס לו להכאיב לבחורה שהוא אוהב.
ולשבור אותה.
לגרום לה לרעוד מכעס ומבכי.
נמאס לו שהיא לא מבינה כמה הוא אוהב אותה.
ומתנשקת עם אחר.
נמאס לו שהיא בוכה ושוברת פיסות מליבו.
נמאס לו להיות רכרוכי ורגיש ולדמוע בגלל בחורה שיש אלף כמוה.
נמאס לו להכאיב לחברים שלו.
להתרחק.
נמאס לו שאף אחד לא מבין אותו.
נמאס לו.
נמאס.
*
לג'ייסון נמאס.
נמאס לו שהוא לא יודע את מי הוא אוהב באמת.
נמאס לו לעשות טעות קטנה ואז לחשוב עליה ימים שלמים במחשבה שאולי זה הגורל.
נמאס לו ממחשבות שהן בלי ספק בגידה באחד החברים הכי טובים שלו.
נמאס לו שלא להבין.
נמאס לו שלא לדעת מה קורה בליבם של אחרים.
נמאס לו להכאיב לחברה שלו בכך שלא מדבר איתה ימים.
ואז היא מתחמקת ממנו.
נעלמת.
נמאס לו שהוא לא יודע אם הוא רוצה אותה עכשיו לצידו או שהוא מעדיף להישאר לבד.
נמאס לו שהוא מרגיש כל כך בוגדני ומטופש ומגעיל.
נמאס לו להיות תמיד כל כך מסובך.
נמאס לו להיות מבולבל וחסר שליטה.
נמאס לו.
נמאס.
*
פרסי מתוסכל.
כשליווה את לין חזרה לביתן, היא עמדה על קצות האצבעות, העבירה קווצת שיער אל מאחורי אוזנו ונשקה לו קלות על שפתיו.
היא חייכה ונכנסה לביתן בלי לומר מילה.
הוא החזיר חיוך מזויף וברח אל ביתן פוסידון.
פרסי רתח.
אז כנראה שאין אלף כמו הבחורה הבלונדינית המיוחדת הזאת.
הוא לא רוצה שלין תיגע בו שוב.
אחרי שראה את אנבת' שוב -בפעם הראשונה מאז הנשיקה של ג'ייסון ואנבת'- הוא לא רוצה שאף אחת תיגע בו מלבדה.
רק אנבת'.
*
ג'ייסון מתוסכל.
איך הוא אמור להגיד לאנבת' שהוא הרגיש משהו?
היא מאוהבת בפרסי, בשם האלים!
הם נפגשו אחרי הנשיקה-בטעות שלו ושל אנבת'!
הם בטח דיברו להם והתנשקו להם וחזרו להיות זוג מאושר!
הוא לא רוצה להרוס לה.
ולהרוס לפרסי.
וממילא היא בטח לא מרגישה אליו דבר.
הוא טיפש אם הוא חשב שאי פעם היא תרגיש אליו משהו.
*
פרסי מחליט.
הוא חייב לזרוק את לין.
הוא חייב להגיד לה שהוא רוצה לעצור את זה כאן.
מכאן והלאה זה יכול רק להידרדר.
אבל איך?
ואיך יסביר לה שהכל היה רק נקמה?
*
ג'ייסון מחליט.
הוא חייב להתוודות בפני אנבת'.
גם אם היא לא אוהבת אותו, לפחות שיוריד אבן מליבו.
הוא בטוח שאם יגיד את זה בפניה, והיא תדחה אותו בעדינות-הביישנית המתוקה שלה, הוא סוף סוף יירגע -יבין שזה לא יקרה- ויוכל לחזור לפייפר בלב שלם.
השאלה היא רק... לאן פייפר נעלמה?
*
פרסי רוצה.
הוא רוצה ללכת לאנבת'.
ולנשק אותה.
ולחבק אותה.
ולהיות שלה.
ולא לחשוב על אף אחד.
אבל הוא לא מסוגל.
איך הוא יכול ללכת אליה כשהוא יודע שהיא נישקה בדיוק כך, אמש, את ג'ייסון?
*
ג'ייסון רוצה.
הוא רוצה ללכת בעקבות ליבו.
אבל הוא לא מוצא את ליבו.
הוא לא יודע כמה הוא אוהב את אנבת' וכמה את פייפר.
הוא לא יודע איך מודדים אהבה.
והוא לא יודע איך הוא מצליח להרגיש את אותו הרגש, החזק ביותר שקיים, לשתי בנות שונות.
*
פרסי בטוח.
הוא יילך לאנבת'.
הוא ינסה.
למרות שהיא בוודאי לא תרצה לראות אותו.
ואין לו תירוץ טוב לבקר אותה.
אז אולי...
אפילו סתם ביקור-בכלל-לא-חשוד אצל אחד מאחיה.
רק כדי לראות אותה.
לוודא שהיא בסדר.
אולי על הדרך לנסות לדבר.
ממש במקרה.
ביקור אקראי בביתן אתנה, והוא יוכל לראות את שנפשו חשקה.
ואולי לפתור את הכל במבט.
ברגעים כאלה חבל להיזכר שהוא לא מכיר אף אחד מאחיה של אנבת'.
*
ג'ייסון בטוח.
הוא יילך לאנבת'.
הוא יגיד לה שהוא מרגיש אליה משהו, אבל שזה לא יכול לקרות.
הוא יגמור עם זה מהר.
כמה שיותר מהר, יותר טוב.
וככה יוכל להתגבר על הרגשות בלי התקווה הקטנה והטיפשית שאולי גם היא מרגישה משהו כלפיו.
*
פרסי קם מהמיטה וניגש לדלת.
הוא עוצר לדקה, מנסה להרגיע את עצביו המתוחים.
הוא ילך לביתן אתנה.
מה אכפת לו שאין לו תירוץ.
הוא רק חייב לראות את הפנים שלה.
את העיניים המושלמות.
הוא חייב.
*
ג'ייסון מתנתק מהמראה, ומתקדם לדלת.
הוא ילך לאנבת'.
הוא יתוודה, יסכם, יתגבר.
והכל ייגמר.
ולא יהיו פרשיות מטופשות של המון רגשות.
הכל ייגמר.
וישוב לקדמותו.
הוא רק חייב לגמור עם זה מהר, כי רגשותיו עוד לא נעלמו.
ואסור לו לעמוד מולה ואז להתפתות לנשק אותה שוב.
אסור לו.
*
בן-פוסידון ובן-זאוס פותחים את דלת הביתן שלהם באותו הרגע.
הם צועדים צעד אחד החוצה,
מביטים סביב.
הם רואים אחד את השני מרחוק ומסבים מבט.
אחד בגועל, אחד במבוכה.
הם מתקדמים, ורק באמצע הדרך קולטים שהולכים לאותו הביתן.
כחול העיניים משפיל את מבטו לשביל וממשיך לצעוד, נבוך.
הוא היה צריך לדעת שהשני יבוא לבקר את חברתו.
ירוק העיניים חורק שיניים ומנסה שלא להתנפל על בן-זאוס ולשסף אותו לשניים. הוא לא מאמין שהוא עוד מעז לבוא לכאן ולא להתחנן לסליחתו.
הם צועדים בדממה מתוחה, ידיהם קפוצות וראשם מלא במחשבות.
הם מגיעים לדלת הביתן, מחליפים עוד מבט מעורב.
ומרימים יחד את ידיהם, דופקים על הדלת במקצב זהה.

זה עכשיו או לעולם לא.

****
סוףף הפרקקק☺️
איך היה?
מה דעתכן.ם על פרסי? ועל ג'ייסון?
ואולי הכי חשוב; על אוקטביאנוס?!
נתראה בפרק הבא😙
מחכה לתגובות ♥️

~T~

חיים או מוות-פאנפיק פרסבת'Where stories live. Discover now