חיים או מוות-פאנפיק פרסבת'

פרק #5 תגבורת (חלק 2+3)

פרסי יכל רק למחות את מספר הדמעות הבודדות שזלגו מעיניו (הוא לא היה בכיין במיוחד) ולכעוס על עצמו, "למה אני כזה טיפש? למה?".
רייצ'ל לא הכחישה, "אתה פשוט... היית צריך לזכור לקחת את הטבעות".
"תודה באמת," הוא משך באפו, "עכשיו היא בחיים לא תגיד 'כן', בחיים," הוא כמעט חזר להתייפח שוב. רייצ'ל לא הייתה רגילה לראות אותו במצב כזה.
"אני בטוחה שזה לא היה כזה נור-".
"זה היה נוראי," אמר פרסי באופטימיות האופיינית לו.
רייצ'ל גלגלה עיניים, "אולי במקום הרחמים העצמיים האלו, תתכנן את הפעם הבאה?".
"לא תהיה פעם הבאה," פרסי קם ממקומו, "אולי צריך לחכות עם זה".
"מה זאת אומרת?".
"זאת אומרת שבינתיים נישאר חברים-".
"זוג-חברים?".
"אה... כן, נראה לי. ופשוט... אנחנו... אני...".
"תפתח את העיניים! היא מחכה שכבר תציע לה!" רייצ'ל נאנקה, בנים הם כל כך עיוורים.
"אבל.. אני כל הזמן אהרוס את זה שהיא תעדיף שנישאר חברים!" רטן פרסי.
"אתה יכול לדעת מה היא תעדיף רק אם תשאל אותה!" רייצ'ל התרגזה.
פרסי הניד בראשו, "אני לא יכול," הוא התחיל לצעוד לעבר היציאה מהמערה.
"מה זאת אומרת?" קמה גם רייצ'ל והלכה אחריו, "אתה לא יכול לוותר!".
תוך כדי שצעדה אחריו היא לחצה בסתר על השעון שלה, שולחת אות חירום. אני חייבת תגבורת.
"מצטער, רייצ'ל, תודה שניסית.. אבל בינתיים... אני אחכה," הוא משך בכתפיו ומחה עוד דמעה שלא נעלמה מעיניה של רייצ'ל.
איפה התגבורת שלי?! היא תהתה בחרדה, אין מצב שפרסי יברח לי עכשיו!
"אתה לא באמת רוצה לוותר עכשיו," היא אמרה בחדות, מביטה בדמעה נוספת שהוא ניסה להסתיר ממנה, "אתה רוצה אותה".
"אני..." הוא ניסה, "נכון. אני לא רוצה לוותר. אני רוצה את אנבת'. אבל זה קשה לי מדי".
"בשביל זה אני פה," קליפסו נכנסה וליאו נכנס בעקבותיה, "היי! גם אני פה!" הוא מחה.
"גם ליאו," קליפסו גלגלה עיניים.
"מה אתם עושים פה?" פרסי נבהל.
רייצ'ל חייכה בסתר, סוף-סוף! כבר חששתי שהם לא יגיעו.
"קדימה, אחי," אמר ליאו בחיוך רחב, "אנחנו עוזרים לכם לתכנן את התוכנית-שנועדה-לכישלון-להצעת- הנישואים!" הוא נראה נלהב.
"למה זה לא מעודד אותי?" מלמל פרסי.
ליאו דחף אותו לתוך המערה והושיב אותו על הספה.
רייצ'ל וקליפסו הלכו בעקבותיהם והחליפו כיף.
"תודה שבאתם," רייצ'ל לחשה לקליפסו.
קליפסו קרצה אליה, "הכל בשביל הזוג החמוד הזה".
***

"את חושבת שפרסי מסתדר?" מלמל ג'ייסון לפייפר כשעזר לה לרדת בסולם.
הם צפו בפרסי שצעד עם אנבת' לאורך האגם.
פרסי עזב לרגע את ידה ואז רץ לכיוון המערה של רייצ'ל.
"אוי, לא," פייפר מלמלה כשראתה דמעות זולגות על פניה של אנבת'.
בת אתנה התקדמה לביתן שלה ומחתה את דמעותיה.
"אז... הם... מה קרה שם?" ג'ייסון בהה בדלת-ביתן-אתנה שנסגרה.
"אתה חושב... שהם רבו?" פייפר נשכה את שפתה.
"פרסי לא אמור להציע לה נישואים עכשיו?".
"מה שהוא אמור לעשות ומה שהוא עושה..." פייפר הנידה את ראשה. היא קפצה מהסולם ונחתה בביתן זאוס.
"את יודעת מה קרה בין הייזל לפרנק?" ג'ייסון תהה.
"ג'ייס, אתה כזה תמים לפעמים," פייפר נענעה את ראשה.
"היי! ומצא-חן בעיניי יותר הכינוי דינמו," הוא מחה.
"הם נפרדו," גלגלה פייפר את עיניה, "וזה כל כך עצוב! וגם לא ראית שפרנק מנסה לחזור? אבל כנראה הייזל ממש כועסת".
"אז... את חושבת שהיא זרקה אותו?" הוא אחז בידה של פייפר וליווה אותה לביתן אפרודיטה.
"לא, אין מצב," אמרה פייפר, "אני חושבת שהוא זרק אותה".
"איך זה הגיוני?!" ג'ייסון פער עיניים, "אהבה זה כזה מוזר," הם הגיעו לפתח ביתן אפרודיטה, מביטים בביתן שנדף ריח בושם-פרחים.
"אתה הכי מוזר," פייפר צחקה ונישקה אותו.
ג'ייסון חייך אליה, "לילה טוב, פייפס".
"לילה טוב, דינמו".
הם החליפו עוד חיוך לפני שפייפר נכנסה לביתן שלה.
ג'ייסון התקדם לביתן זאוס.
פתאום הוא הבחין בליאו ובקליפסו שיצאו מהנפחייה, פנו לביתן הפייסטוס ואז עצרו במקומם.
"אוי, לא," הוא שמע את ליאו אומר לקליפסו, "אות חירום," היא הנהנה.
הם רצו למערה של רייצ'ל.
ג'ייסון גלגל עיניים, כולם עסוקים הערב.
******

פרק חמשששש
מה אתן אומרותתתתת?♥️🤧