הארלי

פרק 22 | בן האל, פרק ארוך במיוחד

"בואו, תתכבדו, קוסמים." בנו של אל הברקים היווני ביקש מהם ונפנף בידו מתוך המערה שבעבר הייתה שייכת לאריה האימתני. הרקולס השתמש בציפורניו של האריה ויצר איתם מעין פגיון איתו יכול היה לחתוך את עורו של אויבו החסין.

זרועו השמאלית של הרקולס נחתכה ודיממה, אך הוא שמר על חיוך חביב ומבט חם. כזה שרק גרם לשני המכשפים להבין כי מדובר באדם רב עוצמה.

חצי-אל, בכל זאת.

הוא הקים מדורה מבלי להפעיל יותר מדיי את כישוריו ואת הבשר שחתך מגופת האריה הוא בישל מעל להבות האש. "אז, מה מביא אתכם הנה, קוסמים?"

"אנחנו לא קוסמים." הארלי השיבה בחביבות והסתכלה אל ג'רמי, שהיה שקוף למדיי ולא הסיר את מבטו מהפנינה. "אנחנו הגענו הנה במקרה."

"אף אחד לא מגיע הנה במקרה. אף בן תמותה או קוסם לא דורך בנמאה. כולם מודעים לאריה שנמצא כאן. טוב, יותר נכון לומר, שהיה נמצא כאן." הוא תיקן בהדגשה וצחק ביהירות.

"איך הצלחת לנצח אותו? הקסמים שלנו לא עבדו עליו."

"האריה מנמאה." הוא הכריז עליו. "אף אחד לא יודע איך או למה בשם האדס האלים החליטו ליצור תועבה כזאת, אבל האריה הזה הוא בעל עור חסין לכל נשק בכל העולם."

"עולם?" הארלי שאלה בשקט. "אתם לא מודעים למימ -" בעיטתו של ג'רמי השתיקה אותה.

למזלם, הרקולס היה עסוק מדיי בכדי להקשיב. הוא נגס בבשר השרוף והמשיך לספר. "חיכיתי הרבה זמן שמישהו יגיע ויעסיק את תשומת ליבו. כל הלוחמים שניגשו אליו מצאו אך ורק מוות מהיר ואכזרי. האריה הארור לקח כמה מחבריי הטובים ביותר." הוא טפח על בטנו של האריה. "אבל, הנושא הוא לא האריה. הוא אתם." פניו הרצינו. "אני רואה שאתם דיי נחמדים," הוא הצביע אליהם עם העצם שעלין היה מחובר הבשר. "אז תספרו לי. אני בספק שתוכלו להפתיע את בן האל."

ג'רמי משך בכתפיו. "אני צריך את זה." הוא קבע בפה מלא והצביע עם אצבעו על הפנינה שהייתה יציבה לברכיו של הרקולס.

הלוחם השרירי נד בראשו. "זה מחוץ לתחום. תמצית קסם האריה. אתה יודע בכמה כסף אנשים יקנו אותו?"

"יש לנו כמה דולרים ו-" הארלי טחבה את כף ידה בתוך כיסה. "ומסטיק." מלמלה בגועל כשהרגישה את כף ידה מלאה במסטיק הדביק.

"אני לא שאלתי, הרקולס." ג'רמי קבע. "אני צריך את זה. עכשיו."

עיניו החומות של הרקולס ננצו בשני המכשפים והוא צחק בקול רועם לפני שנגס שוב. "אתם לא מכאן. אז בואו אלמד אתכם שיעור חשוב." הוא כחכח בגרונו. "אף אחד לא קובע לי מה לעשות."

"למה אתה צריך את זה?" הארלי החליטה לשאול.

הוא משך בכתפיו. "זו תמצית קסם. כשיש לי אחת כזאת, יש לי גישה לכוחות של אבא שלי." הוא הסביר והניח את חתיכת הבשר בחזרה במדורה. הוא הניח את כף ידו הגדולה על הפנינה הענקית ואת כף ידו השנייה פער מרווח בין אצבעותיו. ברקים חשמליים עברו ביניהן וחשפו את כוחותיו. "ואין לדעת מתי אצטרך את הכוחות האלה." הסביר והסיר את כף ידו מתמצית הקסם.