פרק 7 | ספר המתים

28 4 30
                                    

הארלי לא חשבה שכך ייראה הגהנום. היא אפילו לא הייתה בטוחה שמקס ביצע את שביקשה ממנו. יכול להיות שעבד עליה ושלח אותה לעיירה אחרת. שום דבר במקום שאליו הגיעה לא הראה לה כי מדובר בגהנום. אלה היו רחובות רגילים, סטנדרטיים. אנשים חיו את החיים הנורמטיבים שלהם, הלכו יחד עם הילדים שלהם, חייכו לרוב.

זה לא המקום שאמור לענות אנשים על פי האגדות. הוא היה... חביב מדיי. רגוע מדיי.

היא קימטה את מצחה והמשיכה לצעוד קדימה לכיוון שתיארה לעצמה שיהיה נכון. היא ניחשה רבות במסע שלה להציל את עזרא, ולכן לא חשבה על הצעדים שלה יותר מדיי. רק לפעול. התוכנית שלה להציל אותו אישרה לה לעשות כך.

"איפה השטן מתחבא." היא שאלה ועיקמה את אפה.

כשראתה פתאום מפלצת מזוויעה ולא שגרתית, היא הבינה שמקס באמת סייע לה ועזר לה להגיע למקום הנכון. כמה נחמד מצידו. חשבה לעצמה. המפלצת שניצבה מולה הייתה גבוהה ממנה בארבע ראשים והיו לה ארבעה עיניים שהיו משובצות בפניה מלאות השומן.

טלפיה נשלפו קדימה וניסו לחטוף את הארלי מהקרקע אך היא מיד יצרה מעגל קסם מסביב לפרק כף ידה והשתמשה בו בכדי לחתוך כפות ידיו. הדם ניתז לכיוונה אך היא חסמה אותו בכיפת קסם דקה שהגנה עליה ועל בגדיה.

המפלצת כשלה לאחור והארלי ניצלה את המצב בכדי לנתר למרכז מצחו. היא הניחה את אגודלה עליו וניסתה לחדור אל זיכרונותיו, לצפות בהם ובכך להבין את מיקומו של מנהיגו.

"מה את מנסה לעשות, הארלי?" היא שמעה קול מבוגר ומחוספס מאחוריה.

היא נשכה את שפתה במאמץ כשניסתה לשמור על ראש המפלצת צמוד לקרקע. אך כששמעה את קולו של זה שחיפשה, היא מיד שחררה את המפלצת לחופשי - נטול ידיים, אך חופשי.

היא הסתובבה לכיוונו וצפתה בפניו. הוא היה נראה יציב וחזק ושמר על חיוך חביב מבלי לחשוף את שיניו. שיערו היה מאפיר בצדדים ומסודר לצד במרכז. עיניו היו בגוון שוקולד חלב והוא הושיט את כף ידו אליה.

"פייטרו." הוא סידר מעט את החליפה השחורה והמהודרת שלבש לפני שלחץ את ידה.

"הארלי, אבל אתה כבר יודע את זה." היא השיבה.

הוא משך בכתפו. "אני קשור למקום הזה. כל מי שנוגע באדמת הגהנום ישר מגיע הנה," הסביר והצמיד את קצה אצבעו לרקתו. "מה מביא אותך לממלכה שלי?"

"אתה נראה בריא למדיי. עברו כמעט שנתיים מאז שהפכת לשטן. איך אתה מסביר את העניין?" שאלה.

הוא משך בכתפיו. "סודות המקצוע." אמר ומיד לאחר מכן שאל בשנית. "מה מביא אותך לגהנום?"

"אתה, האמת." השיבה לו. "אני קיוויתי לקבל ממך תשובות."

הוא קימט את מצחו. "בואי נשב במקום נוח, לא?" הציע ומיד נקש באצבעותיו.

הארלי לא הספיקה למצמץ וכבר הם ישבו על שתי כורסאות קטיפתיות בעלות משענת גבוהה ויציבה. הארלי הזדקפה והסתדרה על הכיסא לפני שהרימה את גבותיה.

הארליWhere stories live. Discover now