הארלי

פרק 13 | נומב

הארלי צפתה באחיה ישן מהכניסה לחדר שבו נתנה לו לישון. חיוך דק עלה על שפתיה והיא כחכחה בגרונה לפני שניגשה אל מכונת הקפה בדירתה. מבלי לנוע יותר מדיי, היא הרימה את אצבעותיה ואנרגיית הקסם הירוקה שלה מיד הפעילה את המכונה, שפכה את החלב לתוך הכוס, ויצרה לה קפה חמים ונעים.

היא הודיעה לבוס שלה שלא תגיע בשבוע הקרוב, עד שלא תדע מה לעשות בדיוק עם אחיה ששב לחיים.

היא אחזה בידית כוס הקפה וניגשה לחדרה. בדיוק כשנכנסה אליו, היא ראתה דמות יושבת בכיסאה. הארלי הכירה את פניו, לא ידעה מאיפה בדיוק, אך הוא זיהתה אותו. מנגד, הוא זיהה אותה לגמרי.

עיניו הבהירות צפו בה ברוגע והוא שילב את זרועותיו השריריות על חזהו. ראשו היה מגולח מכל שיער ופניו היו מצולקות בשריטות דקות בגבה ובקצה שפתו התחתונה.

הוא היה לבוש חליפה מרוהטת והוא הצביע לה על הכיסא שניצב מולו. "בואי, שבי." הזמין אותה.

"אתה מזמין אותי לשבת בחדר שלי?" הדגישה. "תן לי סיבה מספיק טובה למה לא להפוך את הקפה בכוס שלי ללהבים שידקרו אותך למוות."

הוא נשף בצחוק. "את לא תעשי את זה." אמר בביטחון.

"הביטחון הזחוח שלך יכול לגרום לך למוות, אתה יודע."

הוא כחכח בגרונו. "שני חיילים שלי נמצאים אצלך כרגע בסלון שלך ומחכים לפקודה ממני." הוא אמר בקול ישיר.

ליבה צנח לרצפה.

"השקעת כל כך הרבה מאמץ להחזיר אותו. יהיה כמעט חבל לאבד אותו שוב." הוא אמר לה ופעם נוספת הצביע על הכיסא מולו.

הארלי הניחה את כוס הקפה על השולחן ולקחה נשימות עמוקות בכדי לרסן את העצבים שמילאו את ורידיה. "אני לא בטוחה מי אתה, אבל אתה עושה טעות חמורה. לאיים עליי ועל אח שלי, זה לא דבר חכם לעשות."

"אח שלי תמיד אמר לי שאני טיפש." הוא אמר ונשם לרווחה. הוא הושיט את כף ידו אליה במטרה להכיר אותה. "גרגור האן, מנהל מכון איידי."

הארלי הבינה בדיוק מאיפה הכירה אותו. הפנים שלו היו מרוחות בטלוויזיה כמעט בכל תשדיר. כל האזרחים של מדינת קרג'ייט חושבים שהוא מבין את המימדים. אבל הארלי ידעה שהוא מסתכל על הכל דרך חור מנעול. היותו בן אנוש מגבילה ממנו לראות את התמונה המלאה.

"אתה לא מאיים על מכשפה בבית שלה, גרגור." הבהירה לו.

הוא משך בכתפיו. "את לא נכנסת למכון שלי ועושה מה שאת רוצה בו מבלי שנדבר." הוא השיב לה באותה טונציה.

היא הזדקפה. "אז זה העניין? אתה רוצה את תיאוריות המימדים שלך?"

גרגור כחכח בגרונו. "אני מעוניין להכיר את מי שפרצה למכון שלי. מי שלקחה ממני שני ספרים חשובים מאוד וגם את הילדה שבדרך כלשהי הצליחה להחזיר את האח המת שלה לחיים."