הארלי

אפילוג

שריקות מילאו את רחבי הסמטה החשוכה. השעה הייתה מאוחרת והירח כבר התמקם במרכז השמיים השחורים. מכל האפלה ששררה במקום, כמעט ולא היה ניתן לזהות אותו. אך הנשק אותו החזיק נצנץ כשאור פנס הרחוב חשף אותו.

"זה טוב לחזור." הוא אמר בקול רגוע למדיי, עכשיו כשתוכניתו הושלמה.

הוא תכנן זאת זמן רב מדיי. אפילו שיתף פעולה עם גנום לשעבר בכדי להוציא את התוכנית לפועל. ועכשיו, הוא צריך לפגוש אותה.

"א-," קול אנקה הגיח מאחוריו. הנער הגבוה נעצר והסתובב באיטיות.

"את עדיין בחיים?" הוא נאנח בכעס. הוא צעד בביטחון לכיוונה. כשהיה קרוב אליה, הוא סיבב את מאחורי גבו ונעץ אותו באכזריות במרכז החזה שלה. היא התייפחה בכאב ונשפה בפעם האחרונה.

הוא הרים את כף ידו וצפה באנרגיית הקסם של המכשפה הראשית שכעת הרג מטפסת אל קצוות אצבעותיו. הוא שאב את הקסם מתוך גופתה והרגיש אותו ממלא מחדש את ורידיו ואת כוחותיו.

הוא נאנח בהקלה. "אני יודע שאת שומעת אותי." הוא דיבר אל הישות שהסתתרה בכל פינה חשוכה. בכל נקודה, בכל מימד שבו התנהלה אלימות מסוג כלשהו. זה חיזק אותה. "אני יודע שאת כאן, הישות האפלה." הוא שלף את החנית הכסופה וקצה היה מגואל בדמה של המכשפה הראשית.

השקט המשיך להישמר ברחבי הסמטה.

"אני מבין למה את לא רוצה לדבר איתי. קיוויתי שתפגשי אותי ותגידי לי שאת גאה בי. הצלחתי לצאת מעולם המתים." הוא צחקק בגאווה. "טוב, בכל זאת, לקחתי את החנית שלך. הכלב הארור גנב אותו ממך, אז אני מניח שאת מנסה לחשוב איך לגנוב את הנשק שלך בחזרה מהידיים שלי." הוא צחק וכחכח בגרונו. "גם אם לא תודי בזה, אני איום."

כשהשקט מילא את החלל עוד כמה שניות נוספות, בנו של השטן אמר בקול נחוש.

"אני בדרך אלייך, הישות." הדלס קבע ועבר דרך שער מעבר אל הלא הנודע.

*****

באותו הזמן, בטנגוודם של המימד האנושי...

"...רבים מאמינים שבמימד קוואן נמצא -" הארלי קראה בקול ופתאום הרגישה את עורה רוטט באמתה, במיקום שבו נמצאה הרונה שהפכה אותה למכשפה הראשית. הוא רטט וזרח כמו נורת אזהרה. מתריע אותה. היא ריחפה בישיבה מזרחית וניסתה להתעלם מנורת האזהרה, אך היא נזכרה בהסבר שהתלווה לכך.

שער מעבר נפער, זרים ממימד אחר חדרו למימד שלה.

אלה הימים הראשונים שלה כמכשפה הראשית של המימד האנושי, ג'רמי לא השאיר לה יותר מדיי ברירה. הוא הסביר לה את הדברים החשובים, כמו למשל את נורת האזהרה. הוא קרא לזה חוש מימדי, כמו חוש העכביש, שמתריע מאיומים.

הארלי הסתכלה אל ערמות הספרים שהיו מתחת לרגליה ומילאו כמעט את כל הסלון בחדרה. היא קראה הרבה על המימד האנושי ועל האיומים שמתקרבים אליו. היא צריכה להתכונן.