הארלי

פרק 19 | שפת מורס

"לאן לקחת אותנו?" הארלי שאלה את שותפה.

המכשף הראשי צלע את דרכו על הגבעה עליה עלו. הוא אחז בצלעותיו והתאמץ קלות לפני שהגיע לפסגה. הוא היה פצוע לגמרי ומלוכלך מאפר וזיעה.

כשהשניים הגיעו לפסגה, הוא צנח לשכיבה וניסה להרפות את שריריו ולנוח.

"ג'רמי?" הארלי שאלה שוב.

"אני - אני איבדתי את הטנגוודם. תני לי רגע." ביקש ממנה כשעיניו עצומות. אחרי שתיקה של כמה שניות ארוכות, הוא שאל. "איך זה קרה?"

הארלי התיישבה לצידו על הגבעה. "אני לא יודעת." ציינה והסתכלה אל העיירה עליהם הם השקיפו. השלט הגדול בכניסה היה נראה קטן יחסית מהמיקום שבו היו, אך הארלי עדיין יכלה לקרוא את האותיות בליבה.

"ברוכים הבאים לגריימור."

"אני בעצם כן יודעת." הארלי הוסיפה לאחר כמה שניות נוספות. הלילה כיסה את השמיים ואורות הפנסים כבר דלקו לכל אורכי הרחובות. "אני טעיתי." אמרה. "אני פעלתי מהרצון שלי ולא חשבתי על ההשלכות ועכשיו לא רק אני משלמת את המחיר. כל המימדים. שחררתי מכשף רב עוצמה שיעשה הכל בשביל החנית המטופשת הזאת."

"עשית את זה בשביל אח שלך." ג'רמי אמר. "אני יודע שאני הייתי עושה הרבה יותר בשביל אח שלי."

היא נאנחה. "על מה אתה חושב שהוא דיבר שם, בטנגוודם?"

המכשף פקח את עיניו והסתכל אל חברתו. "אה?" שאל כלא מבין.

"מחר יום גדול." היא חיקתה את קולו.

ג'רמי צחקק ולאחר מכן לקח נשימה קצרה לריאותיו. "אני לא יודע. אני מניח שזה לא יהיה טוב." הוסיף. "אבל אני לא יודע."

הארלי הסתכלה אל המכשף הראשי של המימד האנושי ושכבה לצידו על הדשא הלח. "אנחנו נצליח לעצור אותו." קבעה.

ג'רמי שתק והסתכל אל הכוכבים שהחלו לנצנץ בשמיים הכהים. הוא נאנח ושמר על השתיקה. לאחר כמה שניות, גם סגר את עיניו בעייפות.

"אחלה אמונה בעצמך." היא הכתה את כתפו באגרוף קל. השניים צחקקו והארלי הרימה את מבטה גם כן אל הכוכבים. "אנחנו חייבים לעצור אותו. בשביל המימדים ובשביל עזרא." היא הוסיפה והחלה לתקתק עם אצבעה על גב כף ידה את מקצב אצבעותיו של דקארד.

ג'רמי פקח את עיניו באיטיות והסתכל אל אצבעותיה.

"סליחה." היא מלמלה.

"לא, לא." הוא הזדקף על אמתו והסתכל אל אצבעותיה. "תמשיכי. שוב. חזק יותר." דרש ממנה.

הארלי קימטה את מצחה והמשיכה לתקתק עם אצבעותיה. הפעם הקול היה חזק יותר, כך שגם ג'רמי יכול היה לשמוע את המקצב. אחרי כמה שניות הוא הרים את האצבע שלו ואנרגיית קסם ירוקה בהקה מהקצה שלה. הוא כתב אותיות שריחפו מקובעות באוויר.