Part 10

520 11 2
                                    

שתינו הפננו את מבטינו אליו ואז הוא ישר אמר "כאילו תישארי,אני רוצה להזמין את חברים שלי לפה אם באלכן לשבת איתנו", שאלתי מופתעת "ממתי אתה אוהב שאנחנו יושבות אתכם", ענה "קיצר רוצות או לא ", הסתכלתי על שיר והסכמנו שתינו כי תכלס אין לנו מה לעשות גם ככה וגם עד שאח שלי מציע משהו כזה אז מי אנחנו שלא נסכים.

בינתיים הכנו קרפים כי גווענו ברעב ,בזמן שאור הכין את החצר ,שיר אמרה לי "את קלטת את האל תלכי " בלחש ,עניתי "כן אמאלה שומעת, נראלי הוא מתחיל להרגיש אלייך משהו אבל זה לא יוצא ממך", שאלה בקול ״מה באמא שלך, מאיפה את יודעת ", עניתי "סתמי מה את צועקת, כן עוד מעט נעלה להתלבש אני אגיד לך ,שלא ישמע ",ענתה "אוף טוב" וצחקנו.

סיימנו להכין וישבנו לאכול עם אור ,הוא הזמין את הבנים לשעה 21:30 שזה עוד חצי שעה ,ידעתי שגם אלמוג אמור להגיע ואין לי מושג איך אני אצליח להתנהג רגיל שגם אור וגם אלמוג לידי.

אחרי ששטפנו את הכלים עלינו למעלה להתלבש,הוצאתי את הפלאפון מהמטען ופתחתי אותו לראות אם קיבלתי הודעות וראיתי הודעה מ: ״אלמוג אזולאי חבר של אור״
20:47 אלמוג: "מאמי, מה קורה ?
20:47 אור הזמין אותנו אליכם ,את בבית כן? אני מת לראות אותך שוב"
21:06 אני: כן ברור מאמי ,אנחנו גם מוזמנות
21:08 אלמוג: מי זה אנחנו?
21:08 אני: אני ושיר חחחח
21:08 אלמוג: מעולה עוד יותר טוב אני לא אצטרך לחשוב עלייך שאת רחוקה ממני
21:08 אני: כן אבל יש גם את אור שלא נשכח
21:09 אלמוג : אל תדאגי אנחנו נסתדר
21:09 אני: טוב מאמי ,מתי אתה מגיע?
21:09 אלמוג: כמה דקות יוצא, 20 דקות בערך
21:10 אני: טוב ,מחכה לך

אני ושיר התחלנו להתלבש, אני לבשתי טרנינג שחור ושיר את הטרנינג האפור כדי שהבנים לא יחשבו שהתגנדרנו יותר מדי וגם אנחנו סה״כ יושבות בבית, זה לא שיצאנו לאנשהו.

שאלתי אותה מסוקרנת עוד מאז שהגעתי הביתה וראיתי שאור דיבר איתה ״תגידי לא הבנתי כשאור התקשר אלייך מה הוא אמר לך", ענתה "סתם הוא שאל אם את אצלי וביקש שאני לא אשקר לו ובכלל לא ידעתי שקרה משהו אז אמרתי לו שאני אתקשר אלייך ואז את גם לא ענית לי", שאלתי "אז למה באת לכאן בעצם", ענתה "כי כששאלתי אותו אם קרה משהו ביניכם הוא אמר לי לבוא לכאן והוא יספר לי אז באתי", עניתי "אהה הבנתי מעניין ,למה הוא לא יכל לספר לך את זה בפלאפון" חייכתי והיא הסמיקה וענתה "די נראלך", עניתי "יש מצב מאוד, כי גם כשהיינו בחדר הוא אמר לי כזה בואי נרד לאכול עם שיר ואז אמרתי לו עם שיר אהה והוא אמר כן עם שיר ותירגעי משהו כזה ואז שאלתי אותה כאילו בתמימות יש שם משהו והוא אמר לי אולי ואולי לא״, ענתה ״דיי יואו״ , המשכתי ״כן ואז הייתי בהלם שהוא שאל כי אם הוא שואל זה רק מראה כמה שאת מעניינת אותו", שאלה "מה הוא שאל", עניתי "הוא אמר כזה וזה לא מפריע לך כאילו שאתם תהיו ביחד אז אמרתי לו שלא כל עוד אתם תהיו מאושרים אז אין לי בעיה", ענתה בחיוך "יואו אם הוא שאל את זה אז כנראה שזה כן מעניין אותו והוא רוצה גם לראות מה את אומרת אז בכלל אמאלה ,אני בהלם", אמרתי "בדיוק אמרתי לך, את סתם חושבת שאף אחד לא שם עלייך", ענתה "צודקת", נזכרתי במה שהולך להיות מחר בבצפר ואמרתי "כן ואת יודעת מה חשבתי עכשיו שמחר הרי יש לנו בצפר ומה זה אין לי כוח לכל המבטים והחפירות של כולם", ענתה "הכול טוב ,אני איתך, אין לך ממה לפחד אף אחד בבית ספר המפגר הזה לא מעניין",עניתי "תכלס אבל כשחושבים על זה אנחנו אפילו לא יודעות מה עם עידן ,מה עשו לו וגם אני מפחדת לשאול את אור או משהו", ענתה "גם ככה מחר מתחילים ב10 וחצי אז מקסימום נלך ברגל לבד ואם צריך גם נהיה קשורות אחת לשנייה את לא תהיי לבד ואם הבן זונה הזה יבוא ורק יעז להתקרב אנחנו נדאג שהוא ידע איפה המקום שלו", עניתי "סתם הלחצת אותי יותר אבל בסדר ,אני מקווה שאור ואלמוג כבר שכחו את זה", "הכול טוב" אמרה ושאלתי "תגידי היה היום משהו מעניין בבצפר ,כי תכלס הברזנו", ענתה "חחחחח כאילו שהייתה לנו ברירה, אבל לא אל תדאגי שאלתי את מיכל והיא אמרה שלא היה משהו מעניין ,יותר תרגולים", עניתי "מעולה אז אין מה להשלים״ , ענתה ״לא״ ובדיוק נשמעה דפיקה מהדלת.

אהבה אסורהWhere stories live. Discover now