'נקודת מבט אור'
ברגע שלין עלתה לחדר, ההורים שלי התיישבו וסימנו לי לשבת גם, למרות שכל מה שרציתי היה לעוף משם, התיישבתי.
"אני רוצה שתספר לי על כל מה שקרה, מהתחלה" אמא אמרה, אבא הוסיף ואמר "הכול אור, אל תשגעו אותי", הנהנתי והתחלתי לספר להם על כל מה שקרה, מתי זה קרה, איפה אני הייתי, איך גיליתי על זה, מה עשיתי לעידן אחרי שגיליתי, חוץ מדבר אחד- איך זה באמת קרה בפועל, למרות שמאור סיפר לי מנקודת המבט שלו, זה לא מספיק לי כי אני לא יודע מה באמת קרה שם לפני שהם נכנסו, מאז אותו יום שאני ולין דיברנו על זה והיא התחילה לספר לי ולא הצליחה להמשיך, לא הצקתי לה עם זה, אבל אני לא יודע מה עדיף לי- לא לדעת על מה שבאמת הלך שם ולחשוב על כל מיני קונספירציות שונות של איך זה קרה שם בראש ולהמשיך לשגע את עצמי, או פשוט לשאול אותה ולקבל תשובה אחת אמיתית.
אחרי שסיפרתי להם הכול ואחרי שאמא שלי בכתה ואבא כעס עליי שלא הייתי לצידה, עליתי לחדר של לין.
לא ייחסתי הרבה חשיבות למה שאבא שלי אמר, כי זה האופי שלו, כשהוא עצבני הוא לא שם לב מה הוא אומר ואני גם יכול להבין אותו, כמעט אנסו את הבת שלו והוא לא ידע מזה והבן שלו, שהוא ציפה ממנו שישמור עליה בכל הזמן הזה שהם לא נמצאים בארץ, לא היה שם איתה כשהיא הייתה צריכה אז ברור שהוא יוציא עליי את האגרסיות שלו, כמו תמיד.
אבל כן, באיזשהו מקום כואב לי שזה תמיד אני, אני האשם, אני הקורבן, אני הבעייתי, כמעט בכל דבר.
דפקתי בדלת ושמעתי מהצד השני "אני רוצה להיות לבד", השבתי "זה אני", חיכיתי שהדלת תיפתח אבל היא לא נפתחה, "לין", אמרה שוב "אני אבוא אלייך לחדר עוד מעט", השבתי "טוב" ונכנסתי לחדר.
ראיתי הודעה שלא נראתה מאת:
"אשתי ❤️"
22:06 "אשתי ❤️"- מה קורה מאמי?
22:13 אני- לא משהו האמת
22:13 אני- אולי תבואי אליי?
22:15 "אשתי ❤️"- לא מה אני אגיד להורים שלי אור , אני לא יכולה
22:15 אני- אוף אני מתחרפן ,אני חייב לצאת מהבית חייב
22:15 "אשתי ❤️"- מה קרה? משהו עם לין?
22:15 אני- כן ,סיפרנו להם
22:15 "אשתי ❤️"- נו???
22:15 אני- היה בלאגן, צעקות
22:15 אני- טוב אני בא אלייך ,תגידי שאת יוצאת עם לין או משהו, אני חייב אותך
22:15 "אשתי❤️"- טוב אני אחשוב על משהו, תגיד לי כשאתה יוצא ותסע בזהירות ,הכול בסדר🤍
התלבשתי ולין בדיוק נכנסה "אתה הולך", השבתי "כן, אבל בואי", היא יצאה למרפסת ויצאתי אחריה, "מה רצית קודם", השבתי "לראות איך את", השיבה "איך אני יכולה להיות, החרא הזה עוד ירדוף אותי הרבה אבל אני חייבת איכשהו, לא יודעת- לעשות עם זה משהו, כי לצאת לי מהראש זה לא יצא ובטח שלא בזמן הקרוב", הנהנתי כי לא היה לי מה להגיב לה והיא שאלה "אמא ואבא אמרו לך משהו אחרי שעליתי", השבתי "הם רצו שאני אספר להם הכול, אבל רק דבר אחד לא ידעתי להגיד להם", שאלה בהלם מעט "מה, מה לא ידעת", השבתי "לא ידעתי איך זה קרה בפועל, מה הלך שם, באמת. גם עם מה שמאור סיפר לי, בסופו של דבר את עברת את זה, לא הוא", היא הורידה את ראשה ואמרה "אני אספר לך, אם אתה רוצה לדעת", השבתי "האמת שאני לא יודע כמה לשמוע את מה שתגידי לי יעשה לי טוב, אבל אני מעדיף שתגידי לי, עם כמה שיהיה לי קשה לשמוע, זה עדיף. מאשר לנסות לחשוב איך זה קרה ולתאר את הדברים הכי איומים שהוא יכול היה לעשות לך", ענתה "אוקיי, אז זה שנכנסתי לשירותים כי הוא עצבן אותי סיפרתי לך נכון", הנהנתי והיא המשיכה "אחרי שנכנסתי לשירותים, הוא נכנס אחריי ונעל את הדלת, זה לא היה נראה לי אז אמרתי לו שיתן לי לצאת , הוא לא ענה לי והתקרב אליי ובשנייה באמת שבלי לשים לב, מצאתי את עצמי מרוחה על הקיר. הוא תפס לי את הידיים והתחיל לנשק אותי", השבתי "איזה בן זונה", המשיכה "ואז ממש לפני ששיר ומאור באו הוא כנראה תכנן להפשיט אותי, לא יודעת מה עבר למזדיין הזה בראש, אז הוא הרים לי את השמלה והתחיל לגעת בי", כל הזמן הזה שהיא סיפרה לי אני רק מתאפק לא ללכת אליו עוד פעם והפעם לגמור איתו את הסיפור, אבל אני מזכיר לעצמי כל פעם מחדש מה שהסברתי לאבא שלי.
YOU ARE READING
אהבה אסורה
Romanceקוראים לי לין כהן , אני בת 18 בכיתה י״ב , יש לי אח שגדול ממני ב3 שנים ואנחנו החברים הכי טובים, יש לי שני הורים מושלמים ואת החברה הכי מהממת שיכולתי לבקש. הכול התחיל מהיום הראשון שאלמוג נכנס אליי הביתה, הפנים שלו,הגוף שלו , הכול היה כל כך מושך ויפה,לא...
